הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תרי תנאי אליבא ד..."; הא דידיה, הא דרביה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

מכות טז ע"א

סבר לה כי הא דאמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם א"ר יצחק א"ר יוחנן,
ר' יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי: כל לא תעשה שבתורה, לאו שיש בו מעשה - לוקין עליו, לאו שאין בו מעשה - אין לוקין עליו, חוץ מן הנשבע ומימר והמקלל את חבירו בשם. קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה!
אי לר"ש בן לקיש, תרי תנאי אליבא דרבי יהודה; אי לרבי יוחנן, לא קשיא: הא דידיה, הא דרביה

1.
כשיש סתירה בין שני מקורות תנאיים אודות דברי אותו תנא, אחת האפשרוית לתרץ: "תרי תנאי אליבא ד...", כלומר כל מקור נאמר על ידי תנא אחר בשמו של התנא המוזכר בשמו - בסוגייתנו - רבי יהודה.

2.
וכאשר במקרה הנ"ל מדובר שתנא אחר אמר משום אותו תנא, כמו בסוגייתנו "רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי" וזה סותר את דברי רבי יהודה עצמו בברייתא הקודמת, אזי התרוץ הפשוט הוא - כמו בסוגייתנו - "הא דידה, הא דרביה".
כלומר, כשנאמר: "... משום רבי יוסי הגלילי" הכוונה שרבי יהודה רק מצטט את רבי יוסי הגלילי אבל אינו מסכים עימו [וממילא מתאים לדברי רבי יהודה עצמו בברייתא הקודמת].

3.
רבי יהודה חי אחרי רבי עקיבא שחי אחרי רבי יוסי הגלילי. ולכן כנראה שהניסוח "משום רבי יוסי הגלילי" משמעו, שלא שמע ממנו ישירות.

3.1
ולפי המשתמע בסוגייתנו ייתכן שהכוונה היא, שבדרך כלל המשמעות הנוספת של הביטוי "משום..." היא, שלא מחייב שהחכם – בסוגייתנו – רבי יהודה – מסכים עם החכם המצוטט – בסוגייתנו – רבי יוסי הגלילי.

3.2
או שמא הכוונה הפוכה - תמיד משמעות הביטוי "משום..." היא, שהוא כן מסכים עימו, אלא רק במקרה מיוחד, כשהגמרא מפרשת - כמו בסוגייתנו כחריג - הוא לא מסכים עימו.