גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף פ"ז, מדור "עלי הדף"
מסכת מכות
דף ט ע"ב
מדוע יצטרכו לעתיד לבא להוסיף ערי מקלט?
במשנה (ט ע"ב): "להיכן גולין לערי מקלט, לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען, שנאמר (במדבר לה, יד) 'את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען' וגו'". ובגמרא הקשו: "בעבר הירדן תלת, בארץ ישראל תלת", ופירש"י: "בתמיה, בנחלת שני שבטים שלש כמו בנחלת עשרה שבטים", ותירצו: "אמר אביי, בגלעד שכיחי רוצחים, דכתיב (הושע ו, ח) 'גלעד קרית פועלי און עקובה מדם', מאי 'עקובה מדם' א"ר אלעזר שהיו עוקבין להרוג נפשות", וכיוצא בזה אמרו כלפי שכם שהיתה במרכזה של ארץ ישראל: "בשכם נמי שכיחי רוצחים, דכתיב (שם, ט) 'וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה וגו'', והיינו, כי הבדלת ערי המקלט נועדה בגלל הרוצחים, וככל שהתרבו הרוצחים היה צורך ליותר ערי מקלט.
ומכאן עולה התמיהא כלפי מה שמצינו בדברי חכמינו ז"ל, שלעתיד לבא עתידים להבדיל עוד שלש ערי מקלט, וכמו שכתב רש"י על הפסוק (דברים יט, ח ט): "ואם ירחיב ה' אלקיך את גבלך וגו' כי תשמר את כל המצוה הזאת ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה", וברש"י: "'ואם ירחיב' - כאשר נשבע לתת לך ארץ קיני וקנזי וקדמוני. 'ויספת לך עוד שלש' - הרי תשע, ג' שבעבר הירדן וג' שבארץ כנען וג' לעתיד לבא", ומקור הדברים הוא בספרי (פר' שופטים מב) וכן הוא בירושלמי במכילתין (פ"ב ה"ו) ובתוספתא (מכות פ"ב ה"ג), וכן הביא הרמב"ם (הל' רוצח ושמירת נפש פ"ח ה"ד): "בימי המלך המשיח מוסיפין שלש אחרות על אלו השש שנאמר 'ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה'...", וכבר עמד בזה בספר 'שפתי כהן' עה"ת (פר' שופטים שם): "ויש לשאול שלוש ערים לימות המשיח למה, וכי יש רצחנים לימות המשיח שידבר שלום בעולם, אע"פ שהוא הולך לשיטתו שכתב פרק י"ב מהלכות מלכים ומלחמותיהם (הלכה א) 'אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם אלא עולם כמנהגו נוהג', עם כל זה אין עולה על הדעת שיהיה באותו זמן רצחנים" (ועי"ש דרכו בביאור הפסוק).
והנה, מה שהעלה ה'שפתי כהן' - שיתכן שהרמב"ם לשיטתיה - כתב כן גם בספר 'חסדי דוד' על התוספתא, וז"ל: "ואי קשיא לך, דהא לעתיד לבא כתיב (ישעי' ב, ד) 'לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה' וכו', תריץ דהך מתניתא אתיא כשמואל דאמר 'אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד' (ברכות לד:), וכהך שיטתא נקט הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהל' מלכים ה"א", והיינו, כי כל יעודי הנביאים נאמרו רק לעולם הבא - ולא לימות המשיח, ושפיר יתכן שעדיין יהיו רוצחים ויצטרכו לערי מקלט, וזהו דלא כהש"כ שלא נתרצה בתירוץ זה.
וממשיך ה'חסדי דוד': "ואם תאמר, סוף סוף תיקשי לר' יוחנן דאמר 'כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה וכו''...", ועל כך מציין לדברי השל"ה הק' ב'תולדות אדם' (בית דוד) שהאריך בזה, ונביא את דבריו במילואם.
השל"ה הק' יסד שמה בדבריו, כי סדרן של ימות המשיח יהיה ממדרגה למדרגה, ולא שיזכו לכל המעלות בבת אחת, ובכן כתב: "ובזה יתורץ קושיא שהיתה קשה לי מימי, בפרשת שופטים כתיב 'ואם ירחיב ה' אלקיך את גבולך וגו' ויספת לך עוד שלוש ערים' ופירש רש"י 'הרי תשע, שלש בעבר הירדן ושלש בארץ כנען ושלש לעתיד לבוא'. ותמיהה, כי בבוא השלימות הזה בודאי לא יקרה שום רע... כי הרע יכלה מהעולם ולא יהיה רק טוב בהחלט... עוד יש לי קושיא, בפסוק הנ"ל 'ויספת לך עוד שלוש ערים', ופירשו רז"ל (ב"ב נו.) דהיינו 'קיני קניזי קדמוני', שהוא עמון ומואב ואדום, כי עשר אומות הבטיח הקב"ה לאברהם אבינו, ולא נתן אלא שבע, ולעתיד עוד שלוש. וקשה וכי לעתיד יש גבול בדבר, הלא כתיב (תהלים עב, ח) 'וירד מים עד ים', כי בודאי ימשול משיח מסוף העולם עד סופו וכו'. על כן נראה שכל ההצלחות הגדולות לא יהיו תיכף בביאת הגאולה, רק בהמשך זמן שתתרבה הדעה בישראל... אז תתבטל הקליפה מכל וכל ויתקיים וירד מים עד ים, ואז יתבטלו כל הקרבנות זולת תודה, ואז לא יצטרכו לערי מקלט", והיינו, כי בתחילה יצטרכו לערי מקלט, אחרי שעדיין לא יבואו בני ישראל לשלימותם, ואז יבדלו עוד שלש ערים בקני וקניזי וקדמוני, ובהמשך הזמן יזכו לכל היעודים שהובטח להם, וכבר לא יצטרכו לערי מקלט.
עוד כתב לחלק "שהדברים ההם וכיו"ב נאמרים קודם ביאת משיח בן דוד... ובזה יתורץ גם כן קושיא גדולה, הנה בנין בית של יחזקאל הוא הבית של עתיד והזכיר שם חטאות ואשמות, וקשה... הלא לעתיד יתבטלו כל הקרבנות זולת תמיד, עוד קשה שם ביחזקאל מזכיר טומאת מת - לאביו ולאמו יטמאו, הלא כתיב (ישעי' כה, ח) 'בלע המות לנצח', על כן נראה לפרש דכל זה מדבר בזמן משיח בן יוסף, וההבטחות הגדולות הם בזמן משיח בן דוד, וברוך הוא היודע".
ובסיום דבריו הביא דברי רבינו האר"י ז"ל שהעלה תירוץ אחר בזה בכמה מקומות, והא לך לשונו ב'שער המצות' (פר' שופטים): "לכאורה קשה, כי הרי כתיב 'לא ישא גוי אל גוי חרב וגו'', וכתיב 'לא ירעו ולא ישחיתו וגו'' וכתיב 'בלע המות לנצח וגו'', ואם כן איך ולמה נצטווינו לעתיד לבא להוסיף ג' ערי מקלט אחרות, כנראה שאז ירבו הרוצחים. אבל צריך שתדע, כי כשחטא הבל נתחייב מיתה הוא וכל זרעיותיו... ולכן נהרג ע"י קין אחיו ... ונודע כי שני קצים לביאת המשיח, אם זכו - 'אחישנה', לא זכו - 'בעתה', והנה אם הקץ הוא בעתו ודאי שיתוקנו כל זרעו של הבל, אבל אם הקץ הוא 'אחישנה' עדיין לא נתקן זרעו של הבל, והתיקון להם הוא זה שיהרגו אחר ביאת המשיח, אך לא במזיד, שהרי אז 'לא ישא גוי אל גוי חרב וגו'', אלא יהיה בשוגג, ועל ידי כן יתרבו הרוצחים בשוגג, ובפרט שצריך למהר תיקון זרעיותיו במהירות גדול, ולכן צריך שלעתיד לבא תוסיף ג' ערי מקלט". [לתירוצים נוספים בזה ראה 'ספר חסידים' מכת"י פארמא אות תתרנד; 'ידי משה' על המדרש (דב"ר ב, ל); 'פני דוד' פר' שופטים; 'ספר הליקוטים' לבעל סדר הדורות (אות קיט); 'ילקוט חדש' (ערך משיח אות קד); 'משנה למלך' לרמ"ד וואלי (פרשת שופטים שם); 'תורת משה' לבעל החת"ס (פר' שופטים שם); 'מהר"ם שיק' על תרי"ג מצות (מצוה תקכ); 'מנחת חינוך' (מצוה תקכ); 'משך חכמה' (פר' שופטים); 'שם משמואל' (פר' שופטים שנת תרע"ו) ו'ערוך לנר' (מכות ט:)].
