הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רב אשי ורבינא - ורבי עקיבא איגר

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

מכות י ע"א

(סימן: אשי ללמוד רבינא ללמד) 
רב אשי אמר: כל האוהב ללמוד בהמון - לו תבואה. 
והיינו דא"ר יוסי בר' חנינא, מאי דכתיב: +ירמיהו נ'+ חרב אל הבדים ונואלו? חרב על צוארי שונאיהם של ת"ח שיושבין ועוסקין בתורה בד בבד; ולא עוד, אלא שמטפשין, כתיב הכא: ונואלו, וכתיב התם: +במדבר י"ב+ אשר נואלנו, ולא עוד, אלא שחוטאין, שנאמר: ואשר חטאנו. ואיבעית אימא, מהכא: +ישעיהו י"ט+ נואלו שרי צוען. 
רבינא אמר: כל האוהב ללמד בהמון - לו תבואה. 
והיינו דאמר רבי: הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחבירי יותר מהם, ומתלמידי יותר מכולן.

1.
בספר "מנחת יהודה" טוען: רבינא היה תלמיד חבר של רב אשי ובכל הש"ס רב אשי קודם לרבינא.

1.1
אמנם "רב אשי" היה גדול בחכמה מרבינא, אבל רבינא היה מבוגר מרב אשי. ומפני כן לפי סדר הדורות דברי רבינא לכאורה צריכים להיות קודמים לדברי רב אשי.

2.
אומר רבי עקיבא איגר - והוא מסביר בכך את גירסת רש"י ואולי יש בכך גם הסבר ל"סימן" בתחילת הקטע בגמרא - - שמכיון שאדם לומד לפני שהוא מלמד - ורב אשי מעריך יותר את הלומד מהמלמד - לכן הקדימה הגמרא את דברי רב אשי.

3.
כלומר סידור דברי האמוראים נקבע לפי הסדר של תוכן הדברים ולא לפי סדר הדורות של החכמים.

4.
ויש לומר עוד: עורך הגמרא סידר את דברי רבינא אחרי רב אשי [לפי הערת רע"א לעיל] כי באופן זה הוא מכריע שהלכה תהיה כמותו - כרבינא [ומתאים לאמור בפרקי אבות "וקנה לך חבר"].

5.
הגמרא מציינת שכדברי רבינא יש מימרא של "רבי". וגם זה יכול להיות נימוק שהלכה תהיה כמותו.

6.
במסכת תענית דף ז משמע שרב נחמן בר יצחק אמר את הביטוי שמיוחס כאן ל"רבי", וגם רבי חנינא אמר זאת - שם בגמרא - [האם מדובר באביו של רבי יוסי ברבי חנינא שמובא בסוגייתנו?]. ושם לא מוזכר כלל "רבי"!