דרכי מצוות חינוך / רפי זברגר

מכות ח ע''א
 

הקדמה

לאחר שלמדנו במשנה הקודמת את הגדרות של אופן ביצוע הריגה בשגגה המחייבת גלות, אנו עוברים למשנה הבאה, הראשונה בדף שלנו, העוסקת בהגדרת מקום ביצוע העבירה, ומאפיינים נוספים של מעשה ההריגה. נציג חלק מהם:
 

הנושא

1. הזורק אבן לרשות הרבים והרג – הרי זה גולה. הגמרא מעמידה מקרה זה במצב מאוד מיוחד, שאינו לא מזיד (אם היה זורק ''סתם כך'' לרשות הרבים), ואינו אנוס (אם היה זורק למקום שאין שם אנשים בכלל).
2. רבי אליעזר בן יעקב אומר: אם משיצאה האבן מידו הוציא הלה את ראשו וקבלה – הרי זה פטור. נלמד מהפסוק בספר דברים (י''ט, ה'): .. וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת.. למדים שאם הנהרג לא היה באותו מקום בשעה שזרק את האבן, הרי הוא נפטר מגלות.
3. זרק את האבן לחצרו והרג אם יש רשות לניזק להיכנס לשם – גולה, ואם לאו - אינו גולה . גם דין זה נלמד מהפסוק לעיל, כי אם הניזק נמצא במקום שאין לו רשות להיות – ההורג פטור מגלות. 
4. אבא שאול אומר: מה חטיבת עצים רשות - אף כל רשות. יצא האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו ושליח בית דין (המבצע דין מלקות) – כל המקרים הנ''ל עוסקים בהכאה שיש בה מצווה: אב המכה את בנו, או רב המכה את תלמידו מדין חינוך, או שליח בית הדין המכה את החייב מלקות, אם נהרג המוכה – המכה אינו גולה. 
 

מהו המסר?

אנו לומדים מכך, כי חובה על האב "להכות'' את ילדיו במקרה הצורך, מדין חינוך. היום פחות משתמשים באמצעי זה, אך ניתן לומר כי מכות אינן דווקא פיזיות, לפעמים ניתן להכות, ואפילו יותר חזק ב''מכות רוחניות''.
בכל מקרה, חובה על ההורים שלא לשקוט על השמרים, לשים לב ולפקוח עין, ואם צריך – מותר וחובה ''להכאיב'' על מנת לקדם ולשפר התנהגות הילדים.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]