תכלית העולם
סנהדרין צח ע"ב
"אמר רב: לא אברי עלמא אלא לדוד. ושמואל אמר: למשה. ורבי יוחנן אמר: למשיח".
פירש המפרש (תלמיד רש"י):
"אלא לדוד - בזכות דוד שהיה עתיד לומר כמה שירות ותושבחות.
למשה - בשביל משה שהיה עתיד לקבל את התורה".
* רב עוסק בתיקון העולם מתוך השפעה רגשית ואומנותית.
וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּה' (תהילים מ ד).
שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ (תהילים צו א).
מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ (תהילים נ ב).
ובאלפא ביתא דרבי עקיבא (נוסחא א): "אמר הקב"ה אפתח לשון של כל בני בשר ודם כדי שיהיו מקלסין לפני בכל יום וממליכין אותי בארבע רוחות העולם. שאלמלא שירה וזמרה שהם אומרים לפני בכל יום ויום לא בראתי את עולמי. ומנין שלא ברא הקב"ה את העולם אלא בשביל שירה וזמרה שנאמר הוד והדר לפניו עוז ותפארת במקדשו (תהלים צו). הוד והדר לפניו בשמים ועוז ותפארת במקדשו בארץ".
ובהמשך שם: "אמר הקדוש ברוך הוא אפתח להם לישראל פה ולשון בדברי תורה כדי שישבחו שמי בכל יום ויום שאם אין ישראל בעולם אין לי שבח וגדולה, שאלמלא שירה וזמרה שישראל אומרים לפני בכל יום לא בראתי עולמי. אפילו ישראל שכל העולם כלו נברא בשבילן לא בראתים אלא בשביל שירה שנאמר עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו (ישעיה מג)".
את חשיבות השירה פירש רבי עקיבא גם במדרש תנחומא פרשת צו סימן ז: "אמר רבי עקיבא כל מי שאומר שירה בעולם הזה זוכה לומר שירה לעולם הבא שנאמר: (שמות טו) אז ישיר משה אז שר לא נאמר אלא אז ישיר, הוי כל מי שאומר שירה בעולם הזה זוכה לומר שירה לעולם הבא".
* שמואל עוסק בתיקון העולם שבהשפעת החכמה שבתורה.
כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים (ישעיה יא ט).
* ורבי יוחנן עוסק בתיקון הצדק בעולם.
(ישעיה יא, א-ט) וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי.
ואין האמוראים חולקים על דברי רבי עקיבא: "לא נברא העולם אלא בשביל שירה וזמרה", אלא גם דבריהם בכלל "שירה" הם:
* רב אמר "בזכות דוד {נעים זמירות ישראל} שהיה עתיד לומר כמה שירות ותושבחות".
* שמואל אמר "אפילו ישראל שכל העולם כלו נברא בשבילן לא בראתים אלא בשביל שירה", ו"אמר הקדוש ברוך הוא אפתח להם לישראל פה ולשון בדברי תורה כדי שישבחו שמי בכל יום ויום" שהתורה נקראת שירה שנאמר (דברים פרק לא, יט) וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
ולכן "בשביל משה שהיה עתיד לקבל את התורה". וגם נגינתו של דוד, תלמוד תורה היא, שכך מתואר הוא בפיוט ההושענות: הַמְלַמֵּד תּוֹרָה בְּכָל כְּלֵי שִׁיר.
* ורבי יוחנן אמר: למשיח, ככתוב: שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ (תהילים צו א). וזהו שאמר רבי יוחנן עצמו במסכת סנהדרין צא ע"ב: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: עתידין כל הנביאים כולן אומרים שירה בקול אחד, שנאמר קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו".
