הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
תניתוה
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סנהדרין פב ע"ב
כהן ששימש בטומאה.
בעא מיניה רב אחא בר הונא מרב ששת: כהן ששימש בטומאה חייב מיתה בידי שמים או אין חייב מיתה בידי שמים? –
אמר ליה; תניתוה: כהן ששימש בטומאה אין אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין, אלא פירחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ופוצעין את מוחו בגיזרין. ואי סלקא דעתך מחייב בידי שמים - לישבקיה דליקטול בידי שמים...
1.
הגמרא מתלבטת בשאלה האם כהן ששימש בטומאה [שכתוב במשנה שפוצעים את מוחו...] האם חייב מיתה בידי שמים או שאינו חייב.
2.
ורב ששת הוכיח ממשנתנו שלא חייב מיתה בידי שמים.
3.
את ההוכחה מהמשנה פותח רב ששת בביטוי "תניתוה" – כלומר למדנו במשנה.
4.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרנד:
תניתוה,
כשאומר בגמרא תניתוה היא ברייתא ולא משנה, כ"כ מהר"ש סידילייו בכלליו ובנה יסוד זה על דברי רש"י ז"ל שפי' דהוי כאילו יאמר תשנו אותה דמשמע תשנו אתם אותה ולשון זה לא שייך אלא בברייתא שלמדו אותה חוץ ממדרשו של רבינו הקדוש ע"כ
ואחריו נמשך השל"ה דף ת"א ב'
"תניתוה" מוסב בדרך כלל על ברייתא ולא על משנה.
4.1
ואחרי אלף מחילות על כגון דא אמינא לא תציתו ליה למר שמואל בהאי כללא דכייל
דאדרבא איפכא מסתברא דברוב המקומות אשר בא לשון זה בגמרא על משנה נאמר ולא על ברייתא
הוא חולק וסובר להיפך: "תניתוה" מוסב בדרך כלל על משנה ולא על ברייתא.
4.2
ואם לפעמים ימצא לשון זה בברייתא מספר יהיו ונער יכתבם
במעט מקרים מוסב על ברייתא [מה ההסבר?]
4.3
והנה אציג לפניך איזה מהן מהמקומות שנאמר לשון זה על משנה הלא ....וסנהדרין [דף] ח' א' [ודף] כ"ח א' [ודף] פ"ב ב' ...
הוא מביא דוגמא מסוגייתנו שהביטוי "תניתוה" מוסב על משנה.
ומאחר שכן הראיה שהביא מרש"י ז"ל שפירש תשנו אותה דמשמע מלשון זה דעל ברייתא דווקא אמרו כן מהבל ימעט דאין ספק דלא כיון רש"י לזה כלל ופשט דבריו הוא מבואר דבא לפרש מלת תניתוה שהוא כמו תנו אותה כלומר תשנו אותה
...לפי שהוא ר' ששת שהיו הברייתות שגורות בפיו לכך שייך לומר תניתוה אף על ברייתא...
בדברי ה"יד מלאכי" הסבר מעניין, שיתכן שהביטוי "תניתוה" כאשר הוא מופיע לגבי ברייתא הרי זה קשור דווקא לרב ששת שהברייתות היו שגורות בפיו.
5.
לפי זה אפשר אולי לומר, שגם לשיטה ש"תניתוה" הוא לגבי ברייתא, הרי כיון שמדובר בסוגייתנו על רב ששת והוא זה שמסר גירסאות מדוייקות של ברייתות, לכן הגמרא ייחסה לו גם כאן את הביטוי "תניתוה", למרות שכאן זוהי משנה ולא ברייתא.
