הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

איתמר נמי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין פב ע"א

...אמר רב חסדא: הבא לימלך - אין מורין לו. איתמר נמי, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הבא לימלך - אין מורין לו. ולא עוד אלא, שאם פירש זמרי והרגו פנחס - נהרג עליו. נהפך זמרי והרגו לפנחס - אין נהרג עליו, שהר רודף הוא.  
 

1.
רב חסדא אמר דין שאם בא אדם לשאול חכם האם לפגוע בבועל ארמית, החכם לא יורה לו לבצע הפעולה.

2.
והגמרא מביאה שגם רבה בר בר חנה ורבי יוחנן אמרו כך. והגמרא מוסיפה שהם הוסיפו דינים נוספים בעניין.

3.
מדוע הגמרא השתמשה בביטוי "איתמר נמי" - 99 מופעים בש"ס - ולא הסתפקה באמירה פשוטה יותר: "אמר רב חסדא... וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן..."? ["וכן אמר"- 161 מופעים בש"ס]

4.
- 5 מופעים בש"ס: "אמר רב... וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן..."

4.1
כמו כן יש יותר מ - 20 מופעים בש"ס ש"איתמר נמי" בשם רבי יוחנן.

5.
אולי יש לומר שיש כאן הכרעה הלכתית של עורך הגמרא. על ידי השימוש של "איתמר נמי" עורך הגמרא מכריע כדעת אלה שמובאים אחרי "איתמר נמי". וכמו שמביאים הוכחה מברייתא "תניא נמי הכי" [שעל זה נקבע שביטוי זה מוכיח שהדין – להלכה], כך הגמרא מביאה הוכחה לדין שלפניו מדברי אמוראים אחרים, ובעקבות ההוכחה נפסק הדין להלכה כאותה דעה.

6.
ואולי אפשר לומר אפשרות נוספת [או משלימה], ש"איתמר נמי" הכוונה שאותו אמורא הביא הדברים כמסורת מתקופת התנאים.