לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב
 

קניית קרקע מגוי / הרב עופר לבנת

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

השבוע בדפי הדף היומי הגמרא (בבא בתרא דף נד עמוד ב) מציירת מקרה מאוד מעניין שיכול להיווצר כאשר גוי מוכר קרקע ליהודי. בקניית קרקע ישנם שלושה סוגי קניינים אשר באמצעותם הקרקע עוברת מידי המוכר לקונה: כסף (התשלום), שטר (נתינת שטר מכר מהמוכר לקונה), וחזקה (פעולה בקרקע שנעשית על ידי הקונה להראות את בעלותו). אמנם, במכירת קרקע מגוי לישראל, אם התשלום בוצע לפני נתינת השטר, נוצרת מעין סתירה משפטית. הסיבה לכך היא שהגוי, מרגע שהוא מקבל את הכסף, מתכוון להקנות את הקרקע ומסתלק ממנה. מאידך, הישראל אינו מתכוון לקנות את הקרקע עד שיקבל את שטר המכירה המעיד על כך שהוא קנה את הקרקע. הגמרא אומרת שבמצב ביניים זה הקרקע מוגדרת כהפקר ויכול אדם שלישי לזכות בה אם יעשה בה קניין חזקה. אמנם, מסייגת הגמרא, אם יש אם יש חוק של המלכות המסדיר את קניית הקרקע, החוק קובע.

נשאלת השאלה, האם האדם השלישי שזכה בקרקע צריך לשלם לקונה את מה שהוא שילם לגוי עבור הקרקע? לדעת הרשב"ם (ד"ה הרי הן כמדבר) והרא"ש (ג, סה) כיוון שהקרקע מוגדרת כהפקר במצב ביניים זה, השלישי שזכה בה אינו צריך לשלם עבורה. אמנם לדעת רב האי גאון (ספר המקח והממכר שער יד ד"ה אבל הוי יודע) רבינו חננאל (הובא ברא"ש הנ"ל) הרמב"ם (זכיה ומתנה א, יד) והרמב"ן (נד עמוד ב ד"ה נכסי הגוי) השלישי שזכה צריך לשלם ללוקח את מה שהלוקח שילם לגוי עבור הקרקע.

אמנם, אם באמת הקרקע מוגדרת כהפקר, מדוע השלישי שזכה צריך לשלם ללוקח לדעת הראשונים הללו? מדברי הראשונים נראה שיש שלוש שיטות מדוע השלישי צריך לשלם ללוקח:
1. רבינו חננאל- למרות שהלוקח לא קנה את הקרקע, הקרקע נחשבת כממושכנת לו עבור מה שהוא שילם לגוי.
2. רמב"ן- כיוון שרק בזכות זה שהלוקח שילם לגוי ניתנה אפשרות לשלישי לזכות בקרקע, על השלישי לשלם ללקוח עבור ההנאה שקיבל ממנו.
3. רב האי גאון- הקרקע אינה הפקר מוחלט אלא רק ניתנת אפשרות לאדם אחר להיכנס בנעלי הקונה לקנות אותה מהגוי. לכן גם השלישי מוגדר כלוקח ועליו לשלם עבור הקרקע.

השולחן ערוך (קצד, ב) פסק כדעת רוב הראשונים שעל השלישי שזכה לשלם ללוקח את מה שהוא שילם לגוי עבור הקרקע.

To the article in English