הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
מאן חכמים
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סנהדרין סו ע"א
משנה. המקלל אביו ואמו אינו חייב עד שיקללם בשם. קללם בכנוי, רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרין.
גמרא. מאן חכמים - רבי מנחם ברבי יוסי הוא. דתניא, רבי מנחם ברבי יוסי אומר: +ויקרא כ"ד+ בנקבו שם יומת, מה תלמוד לומר שם - לימד על מקלל אביו ואמו שאינו חייב עד שיקללם בשם.
1.
במשנה יש מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים. בדרך כלל במחלוקת כזו ההלכה היא כחכמים.
2.
מדוע הגמרא צריכה לשאול "מאן חכמים" [=מיהם החכמים]. הרי היא איננה שואלת זאת ברוב הש"ס כשמופיע הביטוי "חכמים".
3.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תו.ך
מאן חכמים ר' פלוני, משמע דהיכא דאיתמר האי לישנא בגמרא לאו למימרא דיחידאה הוא ולא קי"ל הכי אלא אדרבא אשמועינן תלמודא דאע"ג דסברא יחידאה היא הכי קי"ל
ולמדך דחכמים דקתני מתניתין אין זו סברת רבים אלא יחידאה היא ורבים קבלו מאותו יחיד סברא זו ומשום הכי הלכה כמותו והיינו דאפקה רבי בלישנא דחכמים וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לסדר זרעים פ"ו וז"ל אבל מה שנאמר במשנה חכמים ר"ל כי לפעמים יכנה בחכמים בשביל אחד מן האנשים שהקדמנו שמותם ופעמים ירצה לומר בשביל כל המון החכמים ופעמים יבאר בתלמוד ויאמר מאן חכמים ר"פ ואולם יעשה זה בהיות המקבלים רבים שקבלו מן החכם ההוא ובעבור היות אנשי הדעת ההוא רבים יקראם חכמים ואפילו שיהיה לאיש אחד עכ"ד.
נראה לי שהוא מדגיש שתי נקודות:
3.1
הדעה במקורה נאמרה על יד תנא "יחיד", ואחר כך רבים קיבלוה. לכן, בסופו של דבר מדובר בפועל ב"חכמים".
3.1.1
כלומר, הברייתא - דעת היחיד - היא המקור שקדם למשנה. המשנה משקפת את דעת הרבים - "חכמים" - שקיבלו את דעת היחיד.
3.2
משמע מדבריו הסבר שני. מדובר בדעת יחיד [בסוגייתנו: רבי מנחם ברבי יוסי], אבל רבי יהודה הנשיא כתב "חכמים" כדי ללמדנו ש"רבי" פסק הלכה כדעה זו
4.
הוא מצטט את הרמב"ם:
וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לסדר זרעים פ"ו וז"ל אבל מה שנאמר במשנה חכמים ר"ל כי לפעמים יכנה בחכמים בשביל אחד מן האנשים שהקדמנו שמותם
כנראה שכוונתו לאמור לעיל בסעיף 3.2
4.1
ופעמים ירצה לומר בשביל כל המון החכמים
למעשה, מדובר שהביטוי "חכמים" משקף כפשוטו דעתם של קבוצת חכמים.
4.2
ופעמים יבאר בתלמוד ויאמר מאן חכמים ר"פ ואולם יעשה זה בהיות המקבלים רבים שקבלו מן החכם ההוא ובעבור היות אנשי הדעת ההוא רבים יקראם חכמים ואפילו שיהיה לאיש אחד עכ"ד "
כלעיל בסעיף 3.1
