הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

שהיה רבי מאיר אומר

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין נח ע"א

- ונחשוב נמי נכנסה לחופה ולא נבעלה! - האי תנא תנא דבי מנשה הוא דאמר: כל מיתה האמורה לבני נח אינו אלא חנק, אידי ואידי חנק הוא. וסבר רבי מאיר: כל ערוה שבית דין של ישראל ממיתין עליה בן נח מוזהר עליה?
והא תניא: גר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה - יש לו שאר האם ואין לו שאר האב,
הא כיצד: נשא אחותו מן האם - יוציא, מן האב - יקיים.
אחות האב מן האם - יוציא, מן האב - יקיים.
אחות האם מן האם - יוציא, אחות האם מן האב,
רבי מאיר אומר: יוציא, וחכמים אומרים: יקיים.

שהיה רבי מאיר אומר: כל ערוה שהיא משום שאר אם - יוציא, משום שאר האב - יקיים. ומותר באשת אחיו, ובאשת אחי אביו, ושאר כל עריות מותרות לו - לאתויי אשת אביו. נשא אשה ובתה - כונס אחת ומוציא אחת, ולכתחילה לא יכנוס. מתה אשתו - מותר בחמותו. ואיכא דאמרי: אסור בחמותו.

1.
"היה רבי מאיר אומר" - סגנון זה מלמד שחכמים היו חולקים עליו – [ויש הבדל בביטוי "שהיה רבי מאיר אומר", שגם במשנה מפורשת של מחלוקת רבי מאיר וחכמים המשנה אומרת "שהיה רבי מאיר אומר" – כמקור ונימוק לדבריו.]

2.
הלכות רי"ץ גיאת הערות יצחק ירנן הלכות לולב עמוד קכח

ע"א. ודע דבסוגיא ההיא מייתי הש"ס ברייתא דהיה רבי מאיר אומר ממשמע שנאמר ונטעתם כל עץ איני יודע שהוא עץ מאכל מה ת"ל עץ מאכל עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה פלפלין ללמדך שפלפלין חייבין בערלה וכו'.
ותמה בס' תוספות יום הכפורים (ביומא דף פ"א) על הרמב"ם שהשמיט דין זה, ומתרץ דמדאיתא בברייתא היה רבי מאיר אומר משמע דרבנן פליגי ופטרי פלפלין מערלה ופסק הרמב"ם כחכמים עיי"ש. ..

ולכן לפעמים הרמב"ם לא מזכיר את מה שהובא בסגנון זה בשם רבי מאיר

3.
וכן:
לחם משנה הלכות תלמוד תורה פרק ג

וכל העוסק בתורה וכו'. פ"ב דחגיגה:
כי דבר ה' בזה זה שלא השגיח על דברי תורה כל עיקר. בפ' חלק (דף צ"ט) תניא היה רבי מאיר אומר הלומד תורה ואינו מלמדה זהו כי דבר ה' בזה ר' נתן אומר וכו' (עיין בכ"מ בד"ה וכל בית וכו'). ורבינו הביא כאן הב' סברות של ר' נתן ור' נהוראי ור' יהושע בן קרחה, ור' יהושע אפשר שהוא לפי דבריו שקרא ושנה ופירש וכו' אבל סברת ר"מ לא הזכיר ועוד סברא אחרת אשר יש שם ואין חשש בזה כיון דלא אכפת לן כלל לענין דינא:

4.
אבל בסוגייתנו הרי ברור שחכמים חולקים על רבי מאיר אם כן מדוע נאמר הסגנון "היה רבי מאיר אומר", הגמרא היתה יכולה להביא את הנימוק בצמוד לדינו של רבי מאיר.

5.
אלא יתכן שקטע זה "שהיה רבי מאיר אומר" אינו חלק מהברייתא, אלא הגמרא אומרת זאת ומביאה את דבריו מברייתא אחרת שבה לא נאמר במפורש שחכמים חלקו עליו. אולם קצת קשה לומר כך בכל המקומות בש"ס [כ-10].

5.1
"היה רבי מאיר ואומר" - 28 מופעים בש"ס
"שהיה רבי מאיר אומר" - 10 מופעים בש"ס

6.
הביטוי "שהיה רבי... אומר" מופיע כ-30 פעמים בש"ס. מוזכרים בו רבי עקיבא ותלמידיו ועוד תנאים.

7.
נראה לי לומר שהביטוי הזה מוזכר כאשר חכם אמר דין פרטי והמשנה/ברייתא רוצה לתלות זאת בעיקרון כולל יותר שאמר אותו חכם.