הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סוד ה' ליראיו

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין מח ע"ב

מחזיק בפלך - מאסא, דכתיב +מלכים א' ט"ו+ רק לעת זקנתו חלה את רגליו, ואמר רב יהודה אמר רב: שאחזו פודגרא.
אמר ליה מר זוטרא בריה דרב נחמן לרב נחמן: היכי דמי? אמר ליה: כמחט בבשר החי.
מנא ידע?
אי בעית אימא מיחש הוה חייש ביה,
ואיבעית אימא: מרביה הוה גמיר לה,
ואיבעית אימא: +תהלים כ"ה+ סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם.

1.
הסבר: רב יהודה בשם רב אמר שהמחלה של אסא המלך ש"חלה את רגליו" נקראת "פודגרא"

2.
מר זוטרא שאל את אביו, רב נחמן, מהי המחלה, וענה לו כמחט שדוקרת בבשר החי,
ואז שאלו מניין הוא יודע זאת

3.
והגמרא עונה 3 הסברים אפשריים:

3.1 הוא עצמו חלה במחלה זו
3.2 קיבל במסורת מרבו
3.3 רב נחמן קיבל זאת בסוד.

3.3.1
לא ברור מה הכוונה ב"סוד". האם קיבל מרבותיו? אם כן שייך לסעיף הקודם. ואולי הכוונה שקיבל ב"רוח הקודש".

4.
שלושת ההסברים הנ"ל - כבסעיף 3 - יחדיו - 2 מופעים בש"ס.

5.
המקור הנוסף
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף ד עמוד ב :

א"ר יצחק בר (רב) יוסף א"ר יוחנן: כל אחד ואחד בעצמו שיער. והאיכא בן עזאי דלא נסיב!
איבעית אימא: נסיב ופירש הוה;
ואיבעית אימא: מרביה שמיע ליה;
ואיבעית אימא: +תהלים כה+ סוד ה' ליראיו.

6.
העניין קצת תמוה, הרי יש אלפי דברים בש"ס שחכמים קבעו עובדות; הגדרות וכד' ולא נשאלו מניין להם !!!

6.1
ויותר מכך, מה ההסבר שבשביל דבר שנראה "פעוט" - כלעיל בסעיף 3 - צריך להשתמש בסודות !!!

7.
ראה גם מסכת חגיגה דף ג:

דתניא: מעשה ברבי יוסי בן דורמסקית שהלך להקביל פני רבי אלעזר בלוד, אמר לו: מה חידוש היה בבית המדרש היום? -
אמר ליה: נמנו וגמרו: עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית. אמר לו: יוסי! פשוט ידיך וקבל עיניך. פשט ידיו וקבל עיניו.
בכה רבי אלעזר ואמר: +תהלים כ"ה+ סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם.
אמר לו: לך אמור להם: אל תחושו למניינכם,
כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו, ורבו מרבו: הלכתא למשה מסיני, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית.
מה טעם? הרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל, מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא, והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית.
תנא: לאחר שנתיישבה דעתו, אמר: יהי רצון שיחזרו עיני יוסי למקומן. וחזרו.

גם בסוגיה זו משמע שחכמים הסתמכו על מסורת מדור לדור ועל "סוד ה' ליראיו".

8.
מהסוגיות הנ"ל משמע ששלושת תירוצים בסוגיה בסנהדרין דף מח קשורים זה לזה. גם הידע האישי [בענייני מדע] וגם הכרת המסורת היא "סוד" - "סוד ה' ליראיו".