בתו של רבן גמליאל או של קיסר?
סנהדרין לט ע"א
"אמר ליה קיסר לרבן גמליאל: אלהיכם גנב הוא, דכתיב (בראשית ב) ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן.
אמרה ליה ברתיה: שבקיה, דאנא מהדרנא ליה.
אמרה ליה: תנו לי דוכוס אחד.
- אמר לה: למה ליך?
- ליסטין באו עלינו הלילה, ונטלו ממנו קיתון של כסף והניחו לנו קיתון של זהב.
- אמר לה: ולוואי שיבא עלינו בכל יום.
- ולא יפה היה לו לאדם הראשון שנטלו ממנו צלע אחת ונתנו לו שפחה לשמשו?".
לא מפורש אם המשיבה היתה בתו של רבן גמליאל או של קיסר.
מקבילה למעשה זה יש בקטעי מדרשים - גניזה (מאן, א. נוסח ארוך של התחלת מדרש תנחומא לבראשית עמוד כה).
"אמר לו קיסר לרבן גמליאל: למה בגניבה. אמרה לו בתו: ברשותך אדוני, אני אחזי{ר} לו תשובה. אמ' לו לקיסר: תן לי קצין אחד מאצלך...".
המילים 'ברשותך אדוני' נאמרו לרבן גמליאל, שהרי אילו נאמרו לקיסר ההמשך היה 'אחזיר לך תשובה'. ומסתבר שבתו של ר"ג אמרה זאת לאביה בלחש, כי נראה דחוק שבתו של קיסר תאמר לר"ג בפני הקיסר 'ברשותך אדוני', ותאמר 'אחזיר לו תשובה' ולא 'לאבא' או 'לקיסר'.
וכך משמע במהרש"א בחידושי אגדות: "והשיבה לו דודאי זכות הוא לאדם להיות לו שפחה לשמשו ואדם מכפויי טובה הוא, אלא דלכך לא נטל הצלע ממנו בהדיא כשהיה נעור משום דמאיסא ליה. ולזה אולי בכל השאלות של הקיסר לא השיבה לו בתו רק בזו השאלה".
נראית כוונתו שלאו אורח ארעא שירמוז רבן גמליאל שהאשה נבראה ממקום מאוס ופחוּת המשול לקיתון שאינו של זהב, לכן דוקא בענין זה הוצרכה בתו לקפוץ לעוזרו ולענות במקומו. (אמנם לא מבואר למה ענתה במעשה דדף צ ע"ב שיובא בהמשך). ודוחק לומר שכוונת המהרש"א שבתו של קיסר היתה נוכחת בכל השאלות וידעה לענות את כל התשובות עד שנצרך ביאור למה לא ענתה.
בזה גם ניחא ששבחו את חכמתה של בתו של ר"ג, ולא יתכן ששבחו את בתו של קיסר, שאסור לשבח עכו"ם (עבודה זרה דף כ ע"א).
אבל לשון הפסיקתא זוטרתא הנקרא לקח טוב (לר' טוביה בר' אליעזר מקסטוריא שבבולגריה, בן דורם של רש"י והרי"ף) בבראשית ב, כא: "אמר ליה קיסר לר"ג, מפני מה אלהיכם הפיל תרדמה על האדם ולקח לו צלע אחת לבראות לו עזר, אמר לו בתו של קיסר שבקיה דאנא מהדרא ליה".
דבריו הם כדברי רש"י שעל דברי הגמרא במסכת סנהדרין דף צ ע"ב: "אמר ליה קיסר לרבן גמליאל: אמריתו דשכבי חיי, הא הוו עפרא, ועפרא מי קא חיי? אמרה ליה ברתיה: שבקיה, ואנא מהדרנא ליה. שני יוצרים יש בעירנו, אחד יוצר מן המים ואחד יוצר מן הטיט, איזה מהן משובח? אמר לה: זה שיוצר מן המים. אמרה לו: מן המים צר, מן הטיט לא כל שכן?".
ופירש שם רש"י: "אמרה ליה ברתיה - דקיסר לרבן גמליאל, שבקיה".
אפשר שסברתם, שבשלמא ר"ג מצינו שהיה ברומי (תוספתא ביצה ב, יב; ירושלמי סנהדרין ז הל' יג; ספרי עקב מג, טז; והאזינו שיח, טו; עוד), אך למה יביא עד לשם גם את בתו כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה.
וכן כתב שם היד רמ"ה: "אמרה ליה ברתיה דקיסר לר"ג. שבקן ואנא מהדרנא ליה".
('שבקן' כגירסתו היינו הנח לי, כמו שאמר בר קמצא במסכת גיטין דף נה: "הואיל ואתאי שבקן, ויהיבנא לך דמי מה דאכילנא ושתינא". נוסחי כהת"י: רומי - שיבקי'. פירצה - שיבקיה. הרצוג - שבקיה).
ודוחק לומר ששתי הסוגיות הנוקטות באותה לשון ממש, אחת עוסקת בבתו של ר"ג, והשניה בבתו של קיסר.
