פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ. לבאי הארץ נתחלה הארץ"
למתים שהחיה יחזקאל לא היה חלק בארץ
הכל מכירים את המעשה ברבי יהודה בן בתירא היושב בנציבין ומצודתו פרוסה על כל ארץ ישראל – שעל פי דבר ששם בפי נכרי שהיה עולה כל שנה לחוג את הפסח עם כל עולי הרגל ולאכול עימהם בקרבן, הביא שילכדוהו ויהרגוהו. אלא שתוספות (פסחים ג, ב ד"ה מאליה) תמהים מפני מה רבי יהודה בן בתירא לא היה עולה בעצמו לרגל, והיה נשאר בנציבין. אחד מתירוציהם הוא שלא היתה לו קרקע בארץ ישראל, ובגמרא אמרו (שם ח, ב) שמי שאין לו קרקע לא עולה לרגל. אך עמדו האחרונים בדברי התוספות, לדעת מנין להם שאכן לרבי יהודה בן בתירא לא היה חלק בארץ ישראל.
וביאר הגר"א (הובאו דברי ב"בית יצחק" יורה דעה, נה) על פי המובא במסכת סנהדרין (צב, ב) במתים שהחיה יחזקאל שעלו לארץ ישראל, נשאו נשים והולידו בנים ובנות. ורבי יהודה בן בתירא קם על רגליו ואמר 'אני מבני בניהם והללו תפילין שהניח לי אבי אבא מהם'.
והנה בין לדעה בסוגיא שלפנינו שהארץ נחלקה ליוצאי מצרים, ובין לדעה שנחלקה לבאי הארץ, אותם מתים שהחיה יחזקאל לא היו לא מיוצאי מצרים ולא מבאי הארץ, שהרי יצאו ממצרים שנים רבות לפני בני ישראל, והגיעו לארץ – מאות שנים לאחריהם. ואם כן יש לומר שלא היה להם חלק בארץ. ומעתה רבי יהודה בן בתירא שהיה מבני בניהם – ברור הדבר שאף לו לא היה חלק בארץ.
