מאי טעמא דרבי יוסי בר יהודה
סנהדרין לד ע"א
"מאי טעמא דרבי יוסי בר יהודה - דאמר קרא עד אחד לא יענה בנפש למות - למות הוא דאינו עונה, אבל לזכות - עונה. ורבנן? - אמר ריש לקיש: משום דמיחזי כנוגע בעדותו".
ומה יענה רבי יוסי בר יהודה לטענת חכמים: "דמיחזי כנוגע בעדותו"?
לדעת רבי יוסי בר יהודה העדים המלמדין זכות אינם עושים דבר שנוגע לעדותם, משום שאותה סברה לזכות שהעלו נכונה ועומדת מאליה בלא עזרתם, הם רק עוררו את הדיינים לשים לב אליה. סברה כזו אמרו לענין נאמנות מוסר שמועה: "הא שמואל ובית דינו קיים" (יבמות דף עז ע"א; עירובין דף מה ע"א; בבא קמא דף נט ע"ב).
ורבי יוסי בר יהודה לשיטתו, שאמרו: (סנהדרין דף ח ע"ב; מכות דף ו ע"ב; דף ט ע"ב) "תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: חבר אינו צריך התראה, לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד". כיון שהידע שבהתראה עומד וידוע, אמירת הדברים אינה נצרכת.
