רגשי נחיתות / רפי זברגר

סנהדרין לג ע"א

הקדמה

למדנו במשנה אשר פתחה את הפרק שלנו, בין היתר את ההלכה הבאה: דיני ממונות - מחזירין בין לזכות בין לחובה, דיני נפשות - מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה. 
אם הדיינים חוששים כי טעו בפסק דינם ומבקשים ''לפתוח את התיק מחדש'' ולדון שוב בתביעה. אם מדובר בדיני ממונות, הרי שניתן לחזור ולדון, בין אם הפסק המקורי היה לחובה ועתה מבקשים לשנות לזכות, ובין אם הפסק המקורי היה לזכות ועתה מבקשים לחייב. אך בדיני נפשות, ניתן לחזור ולדון רק אם בית דין חייב קודם, ועתה רוצה לזכות. 
אך אם המקרה הפוך – אין היתר לבית דין לשנות פסק דין המזכה לפסק דין מחייב.  
 

הנושא

בתחילת הדף שלנו, הקשתה הגמרא סתירה בין דין זה שלמדנו במשנתנו, לדין אחר ממשנה במסכת בכורות (כ''ח:)
ורמינהו: דן את הדין, זיכה את החייב חייב את הזכאי, טימא את הטהור, טיהר את הטמא - מה שעשה עשוי, וישלם מביתו! המשנה שם עוסקת בפסק דין מוטעה של בית הדין, כגון כאשר חייבו את הזכאי או להיפך: זיכו את החייב, קבעה המשנה: מה שעשה עשוי, וישלם מביתו! כלומר, זהו "פסק דין חלוט" שאין אפשרות לחזור ולדון בו. 
זאת, בניגוד לדין שלמדנו במשנה, כי ניתן להחזיר דיון לבית הדין, מלבד אם מדובר בדיני נפשות לחובה. 
אחת התשובות לשאלה זו: כאן - שטעה בדבר משנה, כאן - שטעה בשיקול הדעת. 
אם הטעות היא ''מהותית'', בלשון הגמרא: טעה בדבר משנה אזי ניתן לחזור ולדון שוב. אך אם הטעות הינה ''בשיקול הדעת'' – אין אפשרות לחזור, ועל מקרים אלו מדברת המשנה במסכת בכורות. 
מנסים רבינא ורב אשי להגדיר מהו ''דבר משנה'' שטעות בו, מחייבת לחזור ולדון. להלן מספר שאלות של רב הונא, ותשובותיו של רב אשי:
1. שאלה: אפילו טעה ברבי חייא ורבי אושעיא? אפילו אם טעו בהלכות של רבי חייא ורבי אושעיא – תשובה: כן.
2. שאלה: אפילו בדרב ושמואל? אפילו אם טעו בהלכות של רב ושמואל - אמר ליה: כן.
3. שאלה: אפילו בדידי ודידך? אפילו אם הדיינים טעו בהלכות שלי (רבינא) והלכות שלך (רב אשי)?
תשובה: אטו אנן קטלי קני באגמא אנן? האם אנחנו ''קוטלים (קוצצים) קנים באגם''? במילים אחרות: האם אנחנו נחשבים ל"אנשים פשוטים", אשר "קוצצים קנים באגם", אשר בגלל זה לא תיפסק הלכה כמותנו?
 

מהו המסר?

ניתן להגדיר את "מחלוקת" בין רב הונא ורב אשי בנושא ''רגשי נחיתות''. רב הונא, חש אולי מעט רגשי נחיתות, ולכן שאל, האם דברים שלהם נחשבים ל''דבר משנה'' המחייבים את הדיינים בבית דין לפסוק כמותם. לעומתו, רב אשי עונה לו בנחרצות: אנו לא ''קוטלי קנים'' (הפך למושג ל"אנשים פשוטים"), ולכן ברור שיש לפסוק גם לאור דברים שלנו.
בנושאי חינוך, אנו שואפים להרחיק מילדינו תחושות של רגשי נחיתות , שהינם אנשים פשוטים או ''קוטלי קנים'', אלא להקנות להם תחושות שהינם אנשים בעלי דעה מוצקה וחשובה, המסוגלים להתמודד עם כל אחד.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]