הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תניא נמי הכי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין כג ע"א

גופא, אמר רב יהודה אמר רב: אין העדים חותמין על השטר כו', תניא נמי הכי: כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין: לא היו חותמין על השטר אלא אם כן יודעין מי חותם עמהן. ולא היו יושבין בדין אלא אם כן יודעין מי יושב עמהן, ולא היו נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי מסב עמהן.

1.
הגמרא מצטטת ברייתא שתומכת בדברי רב. אם כבר נאמרו הדברים בברייתא בשביל מה היה צריך רב לחזור ולאמרם בשמו? אמנם זו שאלה על כל מופע בש"ס של הביטוי הנ"ל.

2.
אפשר לומר, שהברייתא לא היתה ידועה לרב ולכן עורך הגמרא ש"גילה" את הברייתא הביא אותה כסיוע לדברי רב.

3.
בסוגייתנו ניתן לומר דבר נוסף: אין חפיפה בין דברי הברייתא לדברי רב.
רב אמר את דינו בפסקנות "אין העדים חותמין..." ואילו בברייתא הדברים נאמרים כהמלצה: "כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין...".
לכן, אפשר לומר שרב הכיר את הברייתא ואף הסתמך עליה, אלא שהוא מוסיף דין, שדברי הברייתא אינם רק כהמלצה אלא הם מהווים דין מוחלט ומחייב.

3.1
לפי הנ"ל, המשמעות של "תניא נמי הכי" - שדברי האמורא מבוססים ומסתמכים על דברי התנא.