סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1039
"מעשי ידי טובעים בים"
סנהדרין לט ע"ב
בשעת קריעת ים סוף ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה, אך הקב"ה אמר להם מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?! ובארנו כי יש לרחם גם על המצרים שהם מעשי ידיו של הקב"ה, כמו שמצינו שצריכים לרחם על בעלי חיים כמו שכתוב [תהלים קמה] "ורחמיו על כל מעשיו" [ועיין ב"מ דף פ"ה העובדה ברבנו הקדוש], ומטעם זה אמר הקב"ה למלאכי השרת שלא יאמרו שירה על טביעתם של המצרים. אמנם נראה שאין זה נכון, שהרי אמרו [ילקוט שמואל רמ"ז קכ"א] על המרחם על אכזרים לסוף נעשה אכזר על הרחמנים, ובודאי שאין לרחם על המצרים האכזרים, ויש לבאר מה שאמרו מעשי ידי טובעים בים וכו', שאין זה מצד רחמנות, אלא מטעם אחר, שהקב"ה כביכול מצטער על איבוד מעשי ידיו, ויש בזה אכזבה שלא הגיעו לתכלית הנרצית בבריאתם. כמו שמצינו במשנה בסנהדרין [מו, א] אמר רבי מאיר בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת, קלני מראשי קלני מזרועי, אם כן המקום מצטער על דמן של רשעים שנשפך, וכו', והיינו מפני שתכלית הבריאה היא להיטיב עם הנבראים, ובסוף פרקי אבות אמרו כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו, אמנם הרי הקב"ה הוא מלך הכבוד ולא חסר לו כבוד, אלא התכלית בזה הוא להיטיב עם הנבראים, שיעשו כבוד שמים ועל ידי זה יזכו לעולם הבא שהוא הטוב האמיתי.
ואם אדם מצטער, הרי הצער מגיע לו, מפני שלא עשה כבוד שמים כפי שהיה יכול לעשות, וחסר כבוד שמים על ידו, לכן הוא מוכרח להיענש ולהצטער, ושכינה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי, כי הקב"ה מצטער על זה שאינו יכול להיטיב עם האדם ומוכרח להענישו.
וכך גם יש לפרש מה שאמרו מעשי ידי טובעים בים וכו', שאין זה מצד רחמנות על המצרים, שהם אכזריים ואין לרחם עליהם, רק הקב"ה מצטער שלא נתקיימה בשלמות תכלית הבריאה להיטיב.
[הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א]
