הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרשב"ג

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין כ ע"א-ע"ב

אלא, אי קשיא הא קשיא:
רבן שמעון בן גמליאל אומר: דרגש - מתיר קרביטין והוא נופל מאיליו, ואי סלקא דעתך ערסא דגדא קרביטין מי אית ליה?
... אמר רבי יעקב אמר רבי יהושע בן לוי: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.

1.
רבי יהושע בן לוי קובע הלכה כרשב"ג.

2.
כעיקרון, הלכה כתנא קמא נגד תנא יחיד שחולק עליו, ולכן בא ריב"ל לחדש שבאופן נקודתי בסוגייתנו הלכה כרשב"ג.

3.
מצד שני, הכלל בידינו הוא ש"הלכה כרשב"ג במשנתנו" ["...אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו - הלכה כמותו, חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה" - 6 מופעים בש"ס], אם כן מדוע אמר רבי יעקב שהלכה כרשב"ג?

4.
אלא: דברי רשב"ג בסוגייתנו הם בברייתא, ובברייתא לא נאמר הכלל שהלכה, כעיקרון, תמיד כרשב"ג [אלא כתנא קמא - אם נניח שהכלל לעיל בסעיף 2 תקף גם בברייתא [תלוי מיהו "עורך הברייתא"], ולכן רבי יעקב קבע כאן הלכה כמותו, באופן ספציפי.

5.
אומר ה"יד מלאכי" [כלל שז] שלפי השיטה ש"הלכה כרשב"ג" גם בברייתא, יתכן שרבי יעקב [וריב"ל?] לא סובר כלל זה ["הלכה כרשב"ג במשנתנו"], ולכן היה צריך לפסוק במפורש כרשב"ג.

6.
ואילו הרמב"ן [מסכת מועד קטן דף כז] מוסיף: כיוון שמדובר בדיני אבילות, והכלל הוא שבאבילות פוסקים לפי "המיקל", ובסוגייתנו רשב"ג מחמיר [ולכן לא היינו משתמשים בכלל "הלכה כרשב"ג במשנתנו"], לכן בא רבי יעקב לפסוק כרשב"ג באופן ספציפי-נקודתי.
ראה גם "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רסו.

7.
הערה כללית: אמנם תמיד יש לבדוק מיהו רשב"ג:
ראה למשל תוספות מסכת כתובות דף סא עמוד ב:

הלכה כר"א - והא דקי"ל בכ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו אין זה אותו שהיה בימי ר"א.

תוס' שואל: כיצד הגמרא פסקה בסוגיה שם [כתובות דף סא] כרבי אליעזר, הרי הכלל הוא, שהלכה כרשב"ג במשנתנו, כלומר, בכל מקום שרשב"ג מוזכר במשנה הרי שהלכה כמותו.

7.1
עונה תוס': רשב"ג שמוזכר במשנתנו איננו אותו רשב"ג שחי בימי רבי אליעזר [שניהם היו רבותיו של רבי עקיבא].
זאת אומרת, הכלל ש"הלכה כרשב"ג במשנתנו" מתייחס לרשב"ג בימי רבי עקיבא [שניהם היו מעשרת הרוגי מלכות],
ואילו רשב"ג שמוזכר בסוגייתנו הוא אביו של רבי יהודה הנשיא [רשב"ג זה היה נכדו של רשב"ג בימי רבי עקיבא].

7.2
לפי דברי התוס' הנ"ל אולי אפשר לומר, שבסוגייתנו - סנהדרין דף כ - מדובר ברשב"ג שהיה אביו של "רבי", ועליו לא נאמר הכלל "הלכה כרשב"ג במשנתנו", וממילא לא מתאים כל דיוננו לעיל - מסעיפים 3 ואילך.