נבואת אלדד ומידד
סנהדרין יז ע"א
"והם נתנבאו ולא פסקו. ומה נבואה נתנבאו? אמרו: משה מת, יהושע מכניס את ישראל לארץ. ... מאי כלאם - אמר ליה: הטל עליהן צרכי ציבור, והן כלין מאיליהן".
הכיצד זכו אלדד ומידד לנבואה שלא זכו לה חבריהם שנתמנו להיות זקנים, ואפילו לא משה?
הכיצד צרכי ציבור תגרום לנבואתם שתכלה?
מבואר על פי דברי מדרש תנחומא (הישן) פרשת בהעלותך סימן כב:
"הזקנים פסקה נבואתן, ואלו לא פסקה נבואתן, שנאמר ויתנבאו ולא יספו. הזקנים היתה נבואתן משל משה, שכן אמר הכתוב, ואצלתי מן הרוח, אבל אלו היתה נבואתן משל הקדוש ברוך הוא, שנאמר ותנח עליהם הרוח".
אמרה הגמרא לעיל בדף טז ע"ב: "ומשה על גביהן", כלומר שדייני הסנהדרין הם תחת מרותו של משה. משום כך גם כל נבואתם אינה אלא מאצילות נבואתו של משה, ואינם יכולים לראות דברים שמשה עצמו אינו יכול לראותם. ואילו אלדד ומידד שלא נבחרו לסנהדרין התנבאו דברים שמשה לא יכל לדעת. ואם יצטרפו למנגנון השלטון שתחת משה, תכף יאבדו את יחוד עצמאותם.
ולמה לא יכל משה עצמו לדעת מתי ימות?
שכך אמרו במסכת שבת דף ל ע"א: "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם הודיעני ה' קצי! אמר לו: גזרה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בשר ודם. - ומדת ימי מה היא? גזרה היא מלפני שאין מודיעין מדת ימיו של אדם".
