הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"אמרי בי רב" - מי הם?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סנהדרין יז ע"ב
אמרי בי רב - רב הונא. –
והאמר רב הונא: אמרי בי רב! - אלא: רב המנונא
1.
בקטע הנ"ל אמרה הגמרא שהביטוי הכללי "אמרי בי רב" הכוונה לרב הונא תלמידו המובהק של רב.
2.
והגמרא הקשתה על זה שהרי מופיע "והאמר רב הונא – אמרי בי רב", זאת אומרת שרב הונא אמר בשם "אמרי בי רב", אם כן, לא יתכן ש"אמרי בי רב" הוא רב הונא עצמו.
הביטוי "אמר רב הונא אמרי בי רב" - 2 מופעים בש"ס - בלבד!
3.
עונה הגמרא, שהביטוי "אמר רב הונא אמרי בי רב" מתייחס לרב המנונא, אבל הביטוי "אמרי בי רב" בפני עצמו - הוא רב הונא.
4.
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף פג עמוד ב
אמרי בי רב מנו? רב הונא, ורב הונא אמר: אין הלכה.
4.1
הנ"ל האמור לעיל בסעיף 2 מתאים לדברי רש"י מסכת יבמות דף פג עמוד ב:
ורב הונא הא קאמר אין הלכה - אף על גב דמשנינן התם אמרי בי רב רב המנונא היינו היכא דאמר רב הונא דאמרי בי רב דמוכחא מילתא דאאינש אחרינא קאמר אבל היכא דאיתמר סתמא ודאי הוי רב הונא.
5.
תוספות מסכת סנהדרין דף יז עמוד ב:
מביא את דברי רש"י:
אלא רב המנונא - פי' הקונטרס אלא אמרי בי רב היינו רב המנונא
וקשה דבשילהי הערל (יבמות דף פג: ושם) קאמר אמרי בי רב היינו רב הונא ורב הונא אין הלכה קאמר ודחק שם בקונטרס לפרש דהא דמסקינן הכא דקא אמרי בי רב היינו רב המנונא היינו היכא דמוכח דלא הוי רב הונא כי הך דקאמר רב הונא אמרי בי רב
6.
תוס' מקשה על רש"י:
וקשה דא"כ למה דחק גבי שלחו מתם לדברי רבי יוסי ברבי חנינא דמשני איפוך ה"נ לימא היכא דמוכח שאני
לפי רש"י הגמרא היתה יכולה - בכל מקום שמתעוררת סתירה בהבאת שמו של חכם -לומר שמדובר במישהו אחר!
6.1
קושיה נוספת:
ועוד איך יתכן דרב הונא יאמר בשם רב המנונא
הא רב חסדא תלמיד דרב הונא הוה כדמוכח בסוף פרק אלו מציאות (ב"מ דף לג.) ובריש הדר (עירובין דף סב: ושם)
ורב המנונא תלמיד דרב חסדא הוה כדמוכח בפ"ק דקדושין דף כה. גבי סבי דנזוניא דלא אתו לפירקיה דרב חסדא א"ל לרב המנונא זיל צנעינהו
לא יתכן - לפי המשתמע מרש"י - שרב הונא מצטט את דברי רב המנונא שחי 3 דורות אחריו!
7.
ואומר ר"ת דהכא גרס אימא רב המנונא ולא גרסינן אלא
ואפילו גרס אלא
יש ליישב כלומר לא תימא אמר רב הונא אמרי בי רב אלא אמר רב המנונא אמרי בי רב
לכן תוס' [רבנו תם] מפרש בסוגייתנו, שהגמרא כשאומרת "והאמר רב הונא: אמרי בי רב - אלא: רב המנונא" מתכוונת לומר, שצריך לגרוס "אמר רב המנונא אמרי בי רב", כלומר, שרב המנונא עצמו איננו ה"אמרי בי רב" ולא רב הונא אמר "אמרי בי רב".
8.
ותוס' דן בביטוי "אמרי בי רב":
והא דאשכחן בפרק ארבע מיתות (לקמן סנהדרין דף נז:) גבי מצות שבן נח נהרג דפליגי אמרי בי רב אדרב הונא ורב יהודה וכולהו אמוראי תלמידי דבי רב
יש לומר דהא דידיה והא דרביה דסתם אמרי בי רב הוי משמיה דרב
"אמרי בי רב" - הכוונה לדברים שנאמרו בשם "רב"!
כדמוכח בסוף פ' השואל (ב"מ דף קב: ושם) ובפ' בית כור (ב"ב דף קה:) דמצריך לדרב ולאמרי בי רב אף על גב דבכמה דוכתין אשכחן אמרי בי רב משמיה דרב
8.1
והוא מוכיח שרב הונא לא היה ה"אמרי בי רב":
וניחא השתא גירסא דסוף פרק מרובה (ב"ק דף עה. ושם) דאמר ליה רבא לרב המנונא קפחתינהו לסבי דבי רב כלומר נצחת לסבי דבי רב שהוא רב הונא שאמר בטוב יותר ממנו ואם כן רב הונא היה קורא סבי דבי רב ובקונטרס מפרש התם בע"א ורבינו שמואל מגיה שם הספרים ושם מפורש
8.2
ומיהו מצינו רב המנונא שלמד לפני רב בפ' חלון (עירובין דף עז:) גבי סולם המצרי לא שמיע לך הא דאמר רב אחא בריה דרב אדא אמר רב המנונא אמר רב ובפרק כיצד מעברין (שם דף נד.) אמר ליה רב לרב המנונא ברי מדאית לך אוטיב לך ובהגוזל קמא (ב"ק דף קו.) קאמר מכדי רב המנונא תלמידי דרב הוה כו'.
מוכח מכמה מקומות שהיה רב המנונא שהיה תלמידו של רב, ולא כמובא לעיל בתוס' בסעיף 6.1.
9.
ויש לי להעיר הערה כללית בסוגייתנו [חידוש]: בסוגיה בדף יז עמוד ב הגמרא מכנה חכמים שונים בכינויים שונים. כינויים אלה מובאים בש"ס פעמים מועטות בלבד, אם כן מדוע הם נאמרו?
9.1
אלא כנראה, שכאשר הגמרא מכנה חכם מסויים בכינוי מסויים היא "רומזת" שיש לפסוק כמותו [באותה סוגיה שהוא מובא בכינויו] כי יש לו ייחודיות.
9.1.1
או אולי להיפך: כאשר חכם מסויים מוזכר רק בכינויו - באותם מופעים מועטים בש"ס - הרי שאין הלכה כמותו.
10.
הנ"ל מתאים קצת לדברי הרב אברמסקי שמחדש חידוש גדול מאד ["חידוש"]: דברים שאמר "רב" באיסורים וההלכה כפי שנקבעה על ידי רב אשי לא הוכרעה כ"רב", אזי רב אשי [עורך הגמרא] כתב את דינו של "רב" על שמו של אחד מתלמידיו [וכן לגבי שמואל], ובסוגייתנו כנראה שזו משמעות הביטוי "אמרי בי רב",
והגמרא מדגישה מי הם אותם תלמידים שהלכות מסויימות של "רב" הוסבו על שמם – "רב הונא" או רב המנונא.
10.1
לפי דברים אלה מובן מדוע הגמרא בכמה מקומות כותבת דווקא "אמרי בי רב" ולא כותבת במפורש "רב המנונא", ללמדנו שלא יחול כאן הכלל שהלכה כרב באיסורים.
כמו כן אפשר לומר: לפעמים - בש"ס - דברי "רב המנונא" אינם באמת דבריו האישיים של רב המנונא [וכן לגבי רב הונא] אלא דברי "רב", ונפקא מינה להלכה ולדין יחיד ורבים, ולדין "בתראי" ועוד...
10.2
ולפי דברינו לעיל בסעיפים 9.1+ 9.1.1 דברי הרב אברמסקי מתאימים גם כלפי אותם חכמים שסוגייתנו קובעת להם כינויים שונים - בא ללמדנו שאין לקבוע כללי פסיקה על פי מעמדם בשמם העיקרי!
