הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"אלא מעתה" – "אי הכי"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין יד ע"א

 

עריפת עגלה בשלשה.
תנו רבנן: +דברים כ"א+ ויצאו זקניך ושפטיך,
זקניך - שנים,
שופטיך - שנים,
ואין בית דין שקול - מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן חמשה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר:
זקניך - שנים,
ואין בית דין שקול - מוסיפין עליהם עוד אחד, הרי כאן שלשה.
- ורבי שמעון, האי שופטיך מאי עביד ליה?
- ההוא מיבעי ליה למיוחדין שבשופטיך.
- ורבי יהודה - מזקני זקניך נפקא.
... ורבי שמעון - - וי"ו לא דריש.
- אלא מעתה: ויצאו - שנים...

1.
הגמרא מביאה ברייתא שמסבירה את המחלוקת במשנה לגבי מספר הדיינים הנצרכים בנושא של "עגלה ערופה".
רבי יהודה סובר "חמשה", ורבי שמעון סובר "שלושה" [כמו במשנה].

2.
הגמרא תולה את המחלוקת בדרשות הפסוקים בפרשת עגלה ערופה.
הפסוק בתורה הוא: "ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל".

3.
הגמרא שואלת "אלא מעתה: 'ויצאו' - שנים..."
כלומר, מדוע לא לומדים ריבוי של שני דיינים נוספים מהמלה "ויצאו". ולפי זה יוצא, שלפי רבי שמעון במקום שלושה צריכים להיות חמישה דיינים, ולפי רבי יהודה, במקום חמישה נזדקק לשבעה דיינים.

3.1
עונה הגמרא שמהמלה "ויצאו" לומדים דין אחר.

4.
מדוע הגמרא השתמשה בביטוי "אלא מעתה" ולא בביטוי "אי הכי", שהרי שניהם באים לשאול: אם אתה אומר כך.... [בסוגייתנו: שממלה שכתובה בלשון רבים "זקניך" לומדים שצריכים שני דיינים] אז קשה מכיון ש... [בסוגייתנו: נלמד גם מהמילה "ויצאו" ויצטרכו תוספת של שני דיינים...]

5.
הביטוי "אלא מעתה" מתפרש בשפתנו: "אם כך, שהדין הוא כך וכך... אז קשה..." אבל אם לא תגיד כך וכך לא יהיה קשה.
הסבר זה מתאים למשמעות גם של הביטוי "אי הכי"!

6.
וכן מוסבר בספרי הכללים:
שארית יוסף [נתיב המשנה]

לשון אלא מעתה טבעו כלשון אי הכי , וכן יורה לשון מעתה, וכן מצינו בפרק במה מדליקין (שבת דף כ"ג ב') גבי אלא מעתה ביום טוב נמי לישתרי, אשר כתבו התוספות וזה לשונם:
לפי פרוש זה מתיישב לישנא דאלא מעתה, דמשמע שיש לפרש בענין אחר שלא
יקשה ביום טוב לישתרי...

7.
וכן:
כללי הגמרא על הליכות עולם (שער שני סעיף ד על הביטוי "אי הכי")

"כתב הרמב"ן ז"ל, אלא מעתה הוי כמו אי הכי, ובפרק ב דיומא דף כד ב תד"ה אלא מעתה) גבי אלא מעתה זר שסידר המערכה ליחייב כתבו התוס' ז"ל לא ידענו למאן פריך ומאי אי אמרת בשלמא איכא הכא"

8.
ונראה לי לומר [חידוש]: כשהשאלה היא מסוגיה אחרת המונח הוא "אלא מעתה",
וכשהשאלה היא מהסוגיה הנוכחית – הפתיחה היא "אי הכי".

8.1
הבחנה זו יכולה להסביר את התופעה הבאה:

הביטויים "אי הכי אימא סיפא" או "אי הכי אימא רישא" - 61 מופעים בש"ס [כלומר, "אי הכי" מתאים כשהקישור הוא לסוגיה הנוכחית - "רישא"; "סיפא"]

8.2
הביטויים "אלא מעתה אימא סיפא" או "אלא מעתה אימא רישא" - 0 מופעים בש"ס. מתאים להסברנו לעיל, שהביטוי "אלא מעתה" "לא מתאים" כשהקושיה היא מתוך הסוגיה הנוכחית.
אמנם אין בזה די להוכחת ההסבר.

8.3
בסוגייתנו: אם הגמרא היתה שואלת על המילים שמהם דרשו את מספר הדיינים אז היה מתאים השימוש בביטוי "אי הכי", אבל השאלה היא מ"ויצאו" - המילה הראשונה בפסוק [שעדיין לא נידונה בסוגיה], ולכן זה נחשב [כנראה] כסוגיה אחרת, ולכן השימוש הוא בביטוי "אלא מעתה".

9.
אבל נראה לי שההסבר הוא יותר פשוט: בסוגייתנו הגמרא מקשה על שני בעלי המחלוקת, שלפי כל דעה [חמישה דיינים או שלושה דיינים] צריכים להוסיף שני דיינים – מהמילה "ויצאו".
לכן הגמרא לא יכלה להשתמש בביטוי "אי הכי", שמשמעו הוא שהקושי הוא רק לצד אחד. אבל מכיוון שהקושי הוא לשני בעלי המחלוקת, הגמרא משתמשת בביטוי "אלא מעתה".

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)