צורת הצינורא
סנהדרין יד ע"ב
"אפילו צינורא של הקדש צריכה עשרה בני אדם לפדותה".
מהי אותה צינורא, וכיצד היא נראית?
רמז מצאנו במשנה במסכת כלים יג משנה ה: "צינורא שפשטה טהורה כפפה חזרה לטומאתה".
הצינורא היא כפופה, לעומת המחט שהיא פשוטה. כמו אות כ' כפופה, לעומת כ' סופית הנקראת גם כ' פשוטה.
גם ניתן לראות את צורת הצינורא ישירות. שכן המילה 'צינורא' היא גם כינוי לאחד הטעמים, וצורתו כאותה צינורא. צורה זו זהה לטעם נוסף – הזרקא. וכך כתב לפני למעלה מאלף שנים, בכיר חכמי המסורה אהרן בן משה בן אשר, בספרו דקדוקי הטעמים, הנקרא גם מחברת בן אשר:
אלא שצורת טעמי הצינורא והזרקא שבדפוס זה היא הצורה שאימצו הדפוסים.
את הצורה המקורית של טעמי הצינורא והזרקא, שהיא כצורת מחט ה'צינורא', ניתן לראות בספר התנ"ך שכתב אהרן בן משה בן אשר עצמו, הלא הוא "כתר ארם צובא", או כפי שמכנה אותו הרמב"ם (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח, ד): "הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה".
טעם הצינורא נמצא מעל האות ש' במילה הושיעה, ומעל האות ל' במילה הצליחה. שתי המילים במלרע בטעם מרכא, וטעם הצינורא כאן הוא טעם עזר:
ואותה צורה בטעם זרקא שכאן:
