סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תני רב יוסף

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין י ע"ב

 

תני רב יוסף: הני שלשה וחמשה ושבעה, שלשה - כנגד שומרי הסף, חמשה - מרואי פני המלך, שבעה - רואי פני המלך. 
אמר ליה אביי לרב יוסף: עד האידנא מאי טעמא לא פריש לן מר הכי? - 
אמר להו: לא הוה ידענא דצריכיתו, מי בעיתו מנאי מילתא ולא אמרי לכו?

1.
"לא הוה ידענא דצריכיתו" - 2 מופעים בש"ס [בסוגייתנו ובסוגיה המקבילה במסכת מגילה דף כג]

2.
הביטוי "תני רב..." 172 מופעים בש"ס
מתוכם - "תני רב יוסף" - 46 מופעים
אצל רב יוסף בדרך כלל מדובר בקשר לדרשות פסוקים וברוב הפעמים - דברי אגדה - כמו בסוגייתנו.
"תני רבי חייא" – 49 פעמים – כולם בענייני הלכה ולא אגדה [מלבד פעם אחת במסכת פסחים פז עמוד ב]

3.
הביטוי "תני" משמעו ברייתא. הברייתות שלא נאמרו מבית מדרשו של רבי חייא ורבי אושעיה נחשבות כפחות ידועות וכפחות סמכותיות, כמו כן ניתן לומר שרבי חייא מסר ברייתות הלכתיות כדי לבאר יותר את המשניות .
ואילו אצל רב יוסף נשמרו ברייתות אגדתיות, שאינן חיוניות לקביעת ההלכה.

4.
יבין שמועה על הליכות עולם שער שני סעיף כג:

כג. ה"ע וכל תניא ות"ר בריתא היא (כלל כ"ז) דע שכתבו התוספות ז"ל פרק הגוזל עצים (בבא קמא דף צד ב) ד"ה "בימי רבי נשנית משנה זו", דסתם ברייתא שלא מוזכר שם המחבר הוא דרבי חייא ורבי אושעיא,
ונפקא מינה להא דאמרינן בעלמא (חולין דף קמא ב) כל ברייתא דלא מיתניא בי רבי חייא ורבי אושעיא לא תותבו מינה בי מדרשא, דאיכא לספוקה במשבשתא,
דהיינו דמיתניא בפירוש שמות אחרים כגון תני לוי תני רב יוסף, אבל סתם בלא שם מחברה ר' חייא.

הסבר: ברייתא "סתמית" ללא שם חכם היא מבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיא, והיא סמכותית וניתן להקשות ממנה,
אבל ברייתא שמובאת בשם חכם, כמו "תני רב יוסף" לא ניתן להקשות ממנה, מכיון שאולי היא משובשת.

5.
הרחבה: בעלי הכללים מדגישים, שברייתא שידועה לכולם והיא גם מבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיה, ניתן להקשות ממנה, ואילו ברייתות אחרות אי אפשר להקשות מהן.
מעניין, שבעלי הכללים לא מדברים על "הוכחה", כלומר, האם ניתן להביא הוכחה לחכם מסויים מברייתא של רב יוסף, למשל. כנראה שכן.
זאת אומרת, אי אפשר לבטל דעת חכם מברייתא "לא מוסמכת" אבל ניתן להביא לו הוכחה מברייתא כזאת.

5.1
מה ההבדל? כנראה שהסיבה היא שכדי לדחות דעה מסויימת צריך הוכחה 100% [דומה לכלל "המוציא מחברו עליו הראיה"] אבל כדי להוכיח דעה, די בכך שמוכיחים אותה ב- 50% [דומה לכלל של "העמד דבר על חזקתו"]

6.
אולם עדיין נשאלת השאלה הרעיונית חינוכית: האם רב יוסף לא נחשב כגדול בישראל על מנת להיות נאמן למסור ברייתות, ומדוע ברייתות שלו – לעומת ברייתות של רבי חייא ורבי אושעיא – יכולות להיות משובשות?

7.
ונראה להסביר: רק ברייתות שיש לנו מסורת שהיו ידועות מתקופת רבי יהודה הנשיא ותלמידיו ראויות להוות פירוש והרחבה מוסמכים.
שאר הפרושים-ברייתות, שלא היו ידועות לרבים, יתכן והן דעות יחיד שלא התקבלו ולכן הן יכולות להיות "משובשות".
כלומר, רב יוסף נאמן לומר שיש ברייתא מסויימת, אבל גם הוא יודע שהיא פחות "סמכותית".

8.
ובאופן נקודתי לגבי רב יוסף ניתן לחדש ולומר: ראינו שהברייתות של רב יוסף הינן בנושאי דרשות ואגדה, ובדברים אלה, שאינם הלכה למעשה, התוקף של הברייתות, באופן טבעי, לא מחייבות.

9.
לפי הנ"ל נוכל אולי להבין את הקטע בגמרא, בסוגייתנו:

תני רב יוסף: הני שלשה וחמשה ושבעה, שלשה - כנגד שומרי הסף, חמשה - מרואי פני המלך, שבעה - רואי פני המלך.
אמר ליה אביי לרב יוסף: עד האידנא מאי טעמא לא פריש לן מר הכי? -
אמר להו: לא הוה ידענא דצריכיתו, מי בעיתו מנאי מילתא ולא אמרי לכו? "

מהי טענתו של אביי כלפי רב יוסף - רבו המובהק? הרי עכשיו רב יוסף מלמדו?

9.1
אלא כנראה בגלל שרב יוסף ידע ברייתות, שבעצמו ידע שאינן מחייבות ולכן לא לימד אותם לתלמידו עד שהיה צורך מפורש להשתמש בהם,
ולכן ענה לאביי: לא ידעתי שאתם - התלמידים - זקוקים לפרוש זה [שהרי איננו מחייב], אבל אם התלמידים - ובהם אביי - מבקשים ממנו למסור להם את הברייתא הידועה לו - רב יוסף מסר להם.

9.2
כל הדו-שיח הזה מלמד שלא מדובר בהלכה רגילה, אלא בהסבר אגדתי שאיננו מחייב. וגם תלמיד [כאביי] לא מחוייב לאמץ לעצמו פירוש זה רק בגלל שרבו אומר זאת.

9.2.1
אבל יתכן שאחרי שהתלמיד מבקש את ההסבר, הרי שהוא "חייב" לאמץ את ההסבר של רב יוסף - רבו.
כמו כן יש לציין שבסוגייתנו הברייתא של רב יוסף לא באה להקשות אלא להסביר.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר