אי מזמן שני קאמרת
בבא בתרא קעא ע"א
"רבי יוסי אומר: שטר זה יהא מונח במקומו ויכתבו שובר; ומפני שני דברים אמרו כותבין שובר: אחת, כדי שיכוף לפורעו, ואחת, כדי שיגבה מזמן ראשון. והא רבי יהודה נמי מזמן ראשון קאמר? הכי קאמר ליה רבי יוסי לרבי יהודה: אי מזמן ראשון קאמרת - פליגנא עלך בחדא, אי מזמן שני קאמרת - פליגנא עלך בתרתי".
מהו תירוץ הגמרא "אי מזמן שני קאמרת"? הרי רבי יהודה בפירוש אמר מזמן ראשון! ואם כוונת הגמרא שרבי יוסי לא הכיר במדויק את שיטת רבי יהודה – למה לא בירר לפני שטען את טיעוניו? למה להנציח בברייתא טענות שוא שנאמרו על סמך מידע חסר?
אלא שפירוש "אי מזמן שני קאמרת" אינו בהכרח – אם דעתך רבי יהודה שמזמן שני. אלא שרבי יוסי מציג את דעתו כלפי מי שיטען שהעדים כותבים מזמן שני. ואם רבי יהודה עצמו לא סבר כך, עדין נצרכת הטענה כלפי חכם אחר שיסבור כך – כרבי יהודה שכותבין לו שטר אחר, אך מזמן שני בלבד.
