"הקרקעות תשעה וכהן"

סנהדרין טו ע"א

לפדות קרקע מהקדש צריך לשום את שוויה של הקרקע בעשרה אנשים שאחד מהם כהן, התוס' במגילה כ"ג: וכן בערכין י"ט, הקשו שהרי קימ"ל שאין ב"ד שקול, אז איך לוקחים עשרה אנשים שזה ב"ד שקול שיכולים לחלוק בדעתם 5 כנגד 5 ולא נוכל להכריע, למה לא נאמר שעל אף שהתורה כתבה עשר פעמים כהן שמזה למדנו שמספיק 10 אנשים שאחד מהם כהן, נצריך שיהיו 11 אנשים כדי שיהיה ב"ד שאינו שקול כדי שנוכל להכריע.

מת' הערוך לנר בסוגייתנו, שכיוון שלגבי שלושה ששמין נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיהם ידועים, כתבו תוס' שיש מפרשים שמדובר בשלושה לקוחות שרוצים לקנות את הדבר שעומד לפדיון, וכל אחד שיעלה את המחיר, כך יהיה המחיר שיקבע שבו הוא צריך לפדות אותו, כך גם לגבי אותם עשרה אנשים הכוונה שיבואו עשרה אנשים להעריך את החפץ בכמה הם רוצים לקנות אותו, וממילא לא שייך בזה בכלל ענין של ב"ד שקול. כך רוצה הערוך לנר לתרץ, אלא שזה דוחק גדול משום שראשית תרוץ זה הוא רק לפי היש מפרשים שבתוס', והרי רש"י חולק על כך, שהשלושה לקוחות הכוונה לאנשים שהם בקיעים בשומא, שיודעים להעריך דבר, ועוד קשה, שם מפורש שלשה לקוחות, וכאן לא הוזכר 10 לקוחות, אלא 10 אנשים שהם שמאים שבקיאים לשום את הדבר.

הרשב"א במגילה כ"ג, מתרץ את קוש' התוס' שמכיוון שהתורה פירטה במפורש 10 כהנים אז אי אפשר לומר שנצריך 11, שאם כן למה התורה לא פרטה שצריך 11, וטעם הדבר איך באמת אפשר לעשות ב"ד שקול, אומר הרשב"א משום שכאן זה לא יותר מאשר שומא וזה לא נחשב דין שצריך להכריע אותו דוקא באחרי רבים להטות, ומכיוון שזה שומא ולא הכרעת הדין, לא אכפת לנו שזה 10 אנשים שיכולים להתחלק בדעות שוות 5 כנגד 5 שיהיה ב"ד שקול.

הטורי אבן שם במגילה כ"ג. מחדש חדוש גדול, הטו"א אומר שפדיון הקדש אין לו שום ענין לב"ד שקול, מתי נאמרה ההלכה שאין עושים ב"ד שקול, רק במקום של אחרי רבים להטות, במקום שאפשר להכריע את הדין על פי הרוב, כגון בשלושה דיינים שאני לא צריך שכל הדיינים יסכימו לדעה אחת, מספיק שרוב הדיינים יסכימו לאותה דעה, כמו כן בסנהדרין קטנה של 23 דיינים, מספיק ברב דיינים כדי להכריע את הדין, כך גם בסנהדרין גדולה של 71 דיינים נכריע את הדין ע"פ רב הדיינים, מה שאין כן בשומא, לפדות מהקדש ע"פ שומא שנעשית ב-10 אנשים, מחדש הטו"א שכיוון שהתורה רבתה שצריכים 10 אנשים, צריך שכל העשרה יסכימו לדעה אחת על שוויו של הדבר, ובאיזה מחיר צריך לפדות את זה מההקדש, ולא הולכים לפי רב דעות, ואפ' אם אחד מהעשרה מעכב ולא מסכים לשווי ששאר האנשים שמים את הדבר, לא נוכל לקבל את השומא של רב האנשים, כי צריך שומא של 10 אנשים שכולם יסכימו לדעה אחת, ממילא שוב לא אכפת לנו שזה לא ב"ד שקול, כיוון שבין כה אין לנו אפשרות להכריע את הדין ע"פ רב דיינים, שהרי צריך שכולם יסכימו לדעה אחת, לכן התורה אמרה שצריך 10 ואין כאן עניין לב"ד שקול. אבל לקושייתם של התוס' וכן הרשב"א שהקשו את הקושיה ולא תרצו כמו הטו"א אנחנו לומדים שהם סבורים שאף שהפדיון נעשה ב-10 אנשים אין צורך שהשומא תעשה ע"פ דעה אחת אלא מספיק רוב דעות שיכריעו את שוויו של הדבר באיזה ערך ובאיזה מחיר צריך לפדות אותו מההקדש.

[הגאון הרב מיכל זילבר שליט"א]

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים

"הקרקעות תשעה וכהן"

תגובות

הוספת תגובה