אי הקפדה / רפי זברגר

בבא בתרא קסה ע''א

הקדמה

במשנה הראשונה בפרק (דף ק''ס.), אשר דנה בהבדלים בין ''גט פשוט'' ל''גט מקושר'' (הסבר נרחב בדף ק''ס), הובאה דעת רבן שמעון בן גמליאל אשר פסק: הכל כמנהג המדינה.  
 

הנושא

הגמרא שואלת בתחילת הדף: ותנא קמא לית ליה מנהג המדינה?
האם כללו של רבן שמעון בן גמליאל לא מוכר ולא מוסכם גם על תנא קמא (הדעה הראשונה במשנה)? הדבר אינו ייתכן, שהרי אנו יודעים ממקומות אחרים בש''ס כי במקרים רבים הולכים לפי המנהג הנהוג באותו אזור/מדינה. 
עונה הגמרא כי מחלוקת תנא קמא ורבן שמעון בן גמליאל היא רק במקרה: באתרא דנהיגי בפשוט ומקושר, ואמר ליה: עביד לי פשוט, ואזל עבד ליה מקושר - מר סבר: קפידא, ומר סבר: מראה מקום הוא לו. 
במקום שאין מנהג אחיד וברור, אלא חלק נוהגים להשתמש בגט פשוט, ואחרים בגט מקושר. אם באותו מקום, אמר אדם לחברו: עשה עבורי גט פשוט, והלך ועשה גט מקושר. תנא קמא סובר כי האדם ''מקפיד'' על מה שאומר, ומתכוון לכך שיעשה אך ורק גט פשוט, ואם עשה גט מקושר – אינו כשר. לעומתו, סובר רבן שמעון בן גמליאל כי הוא ''מראה לו מקום'', כלומר, אינו מקפיד על כך שייעשה דווקא ''גט פשוט'', ו''אין לו בעיה גם שהגט יהיה מקושר''. 
לפי הרשב''ם הוא אפילו ''ישמח'' אם הגט יהיה מקושר, שכן, כך נוהגים במדינתם. 
הגמרא ממשיכה בסיכומו של אביי: רבן שמעון בן גמליאל ורבי שמעון, ור' אלעזר, כולהו סבירא להו: מראה מקום הוא לו.
שלושה תַנָאִים חשובים (חכמי משנה), סוברים "מראה מקום''. כלומר אם אנו מסתפקים, כמו במשנה שלנו, בין ''קפידא'' לבין ''מראה מקום'', פוסקים אותם חכמים ''מראה מקום'' [רבן שמעון בן גמליאל למד זאת במשנתנו]. 
 

מהו המסר?

נלמד אולי ללמוד מתוך דברי אביי אלו, גם מסר חשוב ומעניין לחיים:
אדם המבקש דבר מסוים מחברו, אין אנו מייחסים לדבריו ''הקפדה'' על כל מילה ומילה שאמר, אלא אנו אומרים כי ''נותן עצה טובה'' ואינו עומד על קוצו של יוד בדבריו.
המסר לחיים: לא להקפיד. לא להיות נוקשה ו''לקחת קשה'' כל מילה היוצאת מפינו. להשתדל ''לזרום'', ולא לחשוב על כל דבר, כאילו ''כל העולם עומד עליו''.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]