לא לידי ניסיון / רפי זברגר

בבא בתרא קסג ע''א

הקדמה

בדפים אלו אנו דנים בצורות שונות של כתיבת שטרות, חתימת העדים, וקיום השטר, והחשש מזיופם. במאמר זה נציג אחד מן הדיונים הנ''ל.   
 

הנושא

אמר רב: לא שנו אלא בין עדים לכתב, אבל בין עדים לאשרתא - אפילו טובא נמי כשר. 
הזכרנו בדף הקודם את האיסור להשאיר שתי שורות (בלשון הגמרא ''שיטין'') בשטר, ואם אמנם כך עשו – השטר פסול. עתה רב מפרט באילו מקומות בשטר, השארת שתי שורות ריקות פוסלות.
אומר רב: מדובר בקטע שבין חתימת העדים לתוכן השטר, אבל אם השאירו שתי שורות בין העדים לקיום השטר – אין בעיה, וניתן אף להשאיר יותר משתי שורות. הגמרא מנסה להבין את ההבדל בדין בין שני המקומות שהציג רב:
מאי שנא בין עדים לכתב? דלמא מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי, בין עדים לאשרתא נמי מזייף וכתב מאי דבעי וחתימי סהדי! 
כנראה, אומרת הגמרא, שהבעיה בין העדים לתוכן השטר, מחשש שמא יזייף, ויוסיף תוכן לשטר, ומכיוון שהעדים כבר חתומים, הרי שנוצר שטר חדש מזויף חתום ע''י עדים. ממשיכה הגמרא ואומרת, אם זהו החשש, גם בין העדים לקיום השטר יש לחשוש מאותו חשש: יוסיף תוכן לשטר, ועדי קיום כבר חתומים, ושוב יש לנו שטר מזויף חתום בעדים. 
עונה הגמרא: דמטייט ליה. רב אמר את הלכתו, רק כאשר מלאו את המקום בסימני דיו, כך שלא ניתן לכתוב במקום זה.
שואלת הגמרא מיד: אי הכי, בין עדים לשטר נמי מטייט ליה! ניתן למלא בדיו גם את החלק שבין העדים לשטר, ומדוע אמרנו לעיל שהשארת שתי שורות בין העדים לשטר פוסלת את השטר?
עונה הגמרא: סהדי אטיוטא הוא דחתימי. אם העדים חתומים אחרי השורות המלאות דיו, הרי שחתימתם מאשרת את קיום השורות המלאות דיו. 
חוזרת הגמרא ושוב שואלת: בין עדים לאשרתא נמי, אמרי: בי דינא אטיוטא הוא דחתימי – כמו שאמרנו זה עתה, שחתימת העדים מאשרת את ''שורות המלאות דיו'', נאמר אותו דבר גם בחלק התחתון – בין העדים לקיום השטר. 
תשובת הגמרא מעניינת: בי דינא אטיוטא לא חתימי - בית הדין לא מאשר ולא מקיים שטר המכיל שורות מלאות דיו.
הגמרא ממשיכה בדוח שיח, הדן באפשרויות זיוף בכל מיני מצבים. 
 

מהו המסר?

הבאנו קטע אחד מיני רבים בדפים שלנו, העוסק באפשרויות זיוף, ו"המלחמה" שלנו כנגד ניסיונות אלו.
אנו שואפים למינימום זיופים, ועושים כל מאמץ משפטי למנוע מאנשים לזייף שטריהם.
שאיפה זו דומה לשאיפה ולתפילה שאנו מתפללים מידי בוקר: ... אל תביאנו, לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון...
אנו מבקשים מן הקדוש ברוך לעמוד בפני ניסיונות העומדים לפתחנו השכם והערב. יצרו של האדם לא תמיד מסוגל לעמוד בכך, הוא מתפתה לעשות דברים פחות טובים, או נמנע מעשייה חיובית. אנו משתדלים בעצמנו, אך בד בבד מבקשים מבורא עולם סיוע, הכוונה והדרכה כדי להצליח במשימה ולעמוד כנגד כל הפיתויים הרבים העומדים לפתחנו.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]