תלמיד חבר
בבא בתרא קנח ע"ב
"אמר לו בן עזאי: על החלוקין אנו מצטערין וכו' [אלא שבאת לחלק עלינו את השוין]. אמר רבי שמלאי, עדא אמרה: בן עזאי תלמיד חבר דרבי עקיבא הוה, דקאמר ליה: שבאת".
פירש רשב"ם: "זאת אומרת עדא כמו הדא".
צריך ביאור,
* מה בא רבי שמלאי ללמדנו? מאי נפקא מינה לדידן אם היה תלמידו המובהק או תלמיד חבר?
* מנין שהיה בן עזאי תלמיד חבר לרבי עקיבא, הרי יתכן שהתבטא כך מתוך עזותו כי רבה, כשמו – עזאי. שהרי מצינו שלמרות שאף לא נסמך להקרא "רבי", התייחס בביטול לכל חכמי דורו: "תניא, בן עזאי אומר: כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה!" (מסכת בכורות דף נח ע"א). ואף שביטוי מזלזל זה לא הופנה כלפי רבי עקיבא עצמו, לא יפלא שעדין התבטא כלפיו בלשון נוכח ולא כאל רבו המובהק!
* או לחילופין, מנין שהיה בן עזאי תלמיד חבר לרבי עקיבא, הרי יתכן שרבי עקיבא בענותנותו המפורסמת כי רבה, עד שהכריז שלא הגיע אפילו למעלת רועי צאן (מסכת יבמות דף טז ע"א), וכשמו עקיבא – היה רגיל לשים עצמו בעקב ובסוף החכמים (מפורט בקישור זה), לכן ביקש לקרב את בן עזאי חתנו ולא להתנשא עליו כלל!
אלא שהיא גופא קמשמע לן, שלשון שהתבטא בה בן עזאי – אינה ראויה לתלמיד מובהק כלפי רבו. ובן עזאי שכך התבטא – תלמיד חבר היה לרבי עקיבא, ואין זה כלל משנה כיצד הגיע למעמדו זה. מה גם שעז וחריף שבדור היה, עד שהיו אביי ורבא רגילים לומר: "הריני כבן עזאי בשוקי טבריא" כאשר היו מזומנים להשיב בחריפות לכל מי שישאלם.
