גט לאו בר קנין
בבא בתרא קנא ע"ב
"איתיביה רבינא לרבא: האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי, ומת - לא יתנו לאחר מיתה, תנו מנה לפלוני ומת - יתנו לאחר מיתה; וממאי דלא קנו מיניה? דומיא דגט, מה גט לאו בר קנין, אף האי נמי דלא קנו מיניה".
מנין הקביעה: "גט לאו בר קנין", למה לא ניתן להקנות ולזכות את הגט לאשה על ידי נתינתו לאחר? והלא חפיצה היא בגירושין אלו שלא תיפול לפני יבם, וזכין לאדם שלא בפניו!
שאלה זו שאל רבא עצמו במסכת יבמות דף קיח ע"ב:
"בעא מיניה רבא מרב נחמן: המזכה גט לאשתו במקום יבם, מהו? כיון דסניא ליה זכות הוא לה, וזכין לאדם שלא בפניו, או דלמא כיון דזימנין דרחמא ליה חוב הוא לה, ואין חבין לאדם שלא בפניו? אמר ליה, תנינא: וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת. אמר ליה רבינא לרבא: המזכה גט לאשתו במקום קטטה, מהו? כיון דאית לה קטטה בהדיה זכות הוא לה, או דלמא ניחא דגופא עדיף לה? תא שמע, דאמר ריש לקיש: טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו".
תשובת רב נחמן היתה שכיון שמצינו שחוששין שמא חפיצה היא ביבם, הרי שלא ניתן להגדיר הקנאה של גט כזכות. וכך היתה התשובה גם לרבינא, שכיון שקידושין נחשבים לזכות לאשה הרי שגירושין הם חובה, ואי אפשר לזכותם לאחר.
וכן במסכת גיטין דף עז ע"ב:
"ההוא שכיב מרע דכתב לה גיטא לדביתהו בהדי פניא דמעלי שבתא ולא הספיק למיתביה לה, למחר תקף ליה עלמא, אתו לקמיה דרבא, אמר להו: זילו אמרו ליה ליקניה ניהלה לההוא דוכתא דיתיב ביה גיטא, ותיזל איהי ותיחוד ותפתח ותחזיק ביה, דתנן: נעל, גדר, פרץ כל שהוא - הרי זו חזקה".
גם כאן רבא אינו מציע לזכות לאשה על ידי אחר שלא בנוכחותה, עד שתגיע בעצמה לזכות בגט.
וכן בירושלמי מסכת גיטין פרק א ה"ה, עם תרגום ידיד נפש:
"חֶבְרַיָּיא אָמְרִי חברים אמרו רַבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי שאל הַגַּע עַצְמְךָ שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל מוּכֵּי שְׁחִין, הֱוֵי זְכוּת הוּא לָאִשָּׁה להתגרש! ועונה לֵית לָךְ אֶלָּא כְּהָדָא אין לך דרך להסביר אלא כך אִילּוּ הַמּוֹכֵר אדם שמוכר אֶת עַבְדּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, שֶׁמָּא אֵינוֹ מָכוּר? בתמיה! ודאי שמכור. נמצא אתה יכול לשחררו גם בעל כרחו. וְהַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ אדם שמגרש את אשתו בלי ידיעתה, אף על פי שאישה מתגרשת בעל כרחה, מכל מקום צריכים את ידיעתה שתדע שהיא מגורשת ממנו שֶׁמָּא מְגוֹרֶשֶׁת הִיא? בתמיה! הרי כל זמן שלא קבלה את גיטה ודאי אינה מגורשת, ולכן אינו יכול לזכות לה גט בלי ידיעתה (מלשון הפני משה)".
וכך כתב הרי"ף מסכת גיטין דף ה ע"א:
"והני מילי לחזרה דלא מצי רביה למיהדר ביה אבל עבדא לא נפיק לחירות עד דמטי גיטא לידיה דתנן [דף י"ג ע"א] האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה דאין גט לאחר מיתה ושמעת מינה דלחזרה הוא דזכין לו לעבד אבל מיפק לחירות לא נפיק עד דמטי גיטא לידיה".
כדברי רי"ף אלו שאין זכיה לגירושין פסק בשו"ת מהרי"ק סימן קמא והביאו הרמ"א בשו"ע אה"ע קמ סוף סעיף ה.
