הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרב נחמן בדיני
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא קנה ע"א
הכי קאמר ליה רבי יוחנן לר' שמעון בן לקיש: בשלמא לדידי דאמינא ראיה בקיום השטר, היינו דמשכחת לה דנחתי לקוחות לנכסים,
אלא לדידך דאמרת ראיה בעדים, היכי משכחת לה דנחתי לקוחות בנכסים?
אמר ליה: מודינא לך בערער דבני משפחה דלאו ערער הוא,
מאי קאמרי? קטן היה, חזקה אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן נעשה גדול.
1.
סיכום הסוגיה של "מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו", כן או לא.
2.
רשב"ם פוסק :
"... ומסקנא דשמעתא מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו כדשמואל וכר' יוחנן לא שנא היכא דאיהו מרע ליה לשטרא למימר שטר פסים הוא שטר אמנה הוא לא שנא היכא דעדים מרעי ליה לומר אנוסין היינו דהא אפכינא נמי הכא לההיא דכתובות לעיל דאין נאמנין לפסלו כו'.
מסקנתו: "מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו".
3.
התוספות פוסק:
מביא את פסק הרשב"ם:
"פסק רבינו שמואל דקי"ל כרבי יוחנן ושמואל דאית להו הכא מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו
4.
ואין נראה לר"י
אלא נראה לו דקי"ל כרב נחמן דאית ליה בפרק שני דכתובות (כתובות דף יט. ושם) מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו
דכוותיה קיימא לן בדיני
וכן פסק רבינו חננאל.
תוס' פוסק הלכה כרב נחמן במסכת כתובות ש"מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו".
5.
כלומר, הרשב"ם פוסק כשמואל ורבי יוחנן בסוגייתנו, והתוס' פוסק כרב נחמן במסכת כתובות.
5.1
והוא מוסיף, שהלכה כרב נחמן בדיני.
6.
נראה מתוס' שאין משמעות לכך, שהאמוראים אמרו את דבריהם בשתי סוגיות שונות בש"ס [- סוגייתנו והסוגיה במסכת כתובות דף יט]. שתי הסוגיות הן "שוות ערך".
7.
לפי תוס' יוצא שבאופן עקרוני הלכה כרב נחמן נגד שמואל [שהיה רבו של רב נחמן!] ונגד רבי יוחנן. וגם נגד שניהם יחד!
8.
כללי הפסיקה במחלוקות האמוראים:
הליכות עולם שער חמישי פרק ב ["הלכה"]:
.. שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן.
רבי יוחנן וחזקיה הלכה כחזקיה משום דרבו דרבי יוחנן הוה.
רבי יוחנן ורבי ינאי הלכה כרבי ינאי משום דרבו דרבי יוחנן גם כן הוה...
רב הונא ורב נחמן הלכה כרב נחמן בדיני וכרב הונא באיסורי.
וכן רב נחמן ורב ששת הלכה כרב ששת באיסורי וכרב נחמן בדיני...
וראוי שתדע דכי אמרינן הלכה כפלוני בדיני וכפלוני באיסורי דוקא כנגד בר מחלוקתו כגון רב כנגד שמואל ורב נחמן כנגד רב הונא וזולתם, אבל אם נחלק עם אחר לא:
התוס' בסוגייתנו פוסק כרב נחמן (במסכת כתובות) ואילו בכללים לעיל נאמר במפורש שהלכה כרב נחמן בדיני רק כנגד רב הונא ונגד רב ששת.
8.1
והתוס' כנראה חולק (וראינו גם תוס' כזה בדפים הקודמים וכן ברא"ש).
9.
הרשב"ם פוסק בסוגייתנו כרבי יוחנן ושמואל. בכללים לעיל רואים שבמחלוקת בין רבי יוחנן ושמואל הלכה כר' יוחנן.
יוצא אפוא שכאשר שניהם מסכימים לדעה אחת יש לזה משקל גדול יותר, ולכן, אולי הרשב"ם לא פוסק כרב נחמן, ואולי וגם בגלל שהלכה כרבים - רבי יוחנן ושמואל נגד היחיד - רב נחמן.
10.
הרא"ש בבבא מציעא פרק ג סימן י מביא דעה אמצעית, לא כמו תוס' שמשמע שהלכה כרב נחמן בדיני – תמיד, ולא כמו ה"הליכות עולם" שהלכה כרב נחמן דווקא כלפי רב הונא או כלפי רב ששת,
אלא הוא אומר שהלכה כרב נחמן כנגד כל חכמי דורו [וגם נגד רב ששת שהיה גדול הדור (פלפלא חריפתא, שם), ולא רק כלפי רב הונא בלבד.
אבל אין הלכה כרב נחמן כנגד חכמי דורות קודמים כמו רבי יוחנן ושמואל.
10.1
והש"ך (חו"מ סימן סו סעיף קטן קכב) סובר שהלכה כרב נחמן בדיני אפילו נגד רבי יוחנן ושמואל - וזה מתאים לשיטת תוס' בסוגייתנו.
11.
ואולי אפשר לומר "חידוש": בדרך כלל כאשר יש סתירה בין המסקנות בשני מקומות בש"ס אומרים הפרשנים, שמכריעים לפי הסוגיה "העיקרית". בנושא של קיום השטר, סוגייתנו והסוגיה במסכת כתובות עוסקות בהרחבה בנידון,
ולכן, אולי זוהי המחלוקת בין הרשב"ם והתוס', מהי הסוגיה העיקרית שעל פיה נפסוק את ההלכה הסופית.
