הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

חכם חולק על אביו/רבו

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קנד ע"א

ראיה במאי? רב הונא אמר: ראיה בעדים; רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי: ראיה בקיום השטר.
רב הונא אמר ראיה בעדים, קא מיפלגי בפלוגתא דר' יעקב ורבי נתן, (סימן: מניח) רבי מאיר כרבי נתן, ורבנן כרבי יעקב;
רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי ראיה בקיום השטר, קא מיפלגי במודה בשטר שכתבו צריך לקיימו, דר"מ סבר: מודה בשטר שכתבו - אינו צריך לקיימו, ורבנן סברי: מודה בשטר שכתבו - צריך לקיימו.

1.
רבה בר רב הונא חולק על אביו - רב הונא! ודנו בכך הרבה אחרונים ובעלי הכללים, כיצד תלמיד חולק על רבו וכיצד בן חולק על אביו.

2.
הפוסקים מביאים כמה כללים לביאור העניין. הריני מביא כמה מהם:
רוב הכללים נכונים גם לגבי בן כנגד אביו וגם לגבי בן כנגד רבו (חלק מהכללים מובאים בכללי הפוסקים בהלכות כבוד הורים וכבוד רבו)

3.
אחרי מות הרב או האב רשאי התלמיד/הבן לחלוק עליהם

3.1
רק בפניו אסור לחלוק

4.
רק אם אין לו ראיות – אסור לו לחלוק

5.
תלמיד-חבר יכול לחלוק על רבו

6.
בדברי אגדה מותר לחלוק

7.
מותר לו להקשות ולתרץ

8.
עם קבלת רשותו מותר

9.
רק בדיבור אסור אבל לכתוב מותר

10.
אם מביא טעם רבו וטעמו שלו - מותר

11.
ויש כללים נוספים.

12.
בסוגייתנו ניתן ליישב את השאלה כיצד זה רבה בנו של רב הונא חולק על אביו - רב הונא.
אפשרות א) רבה בר הונא לא חולק רק בעצמו אלא מצטרף לדעת רב חסדא. כלומר, הוא לא חולק ישירות על אביו אלא מצטרף לדעה אחרת – רב חסדא - שחולקת על אביו, וזה כנראה מותר (לא מופיע בכללים שהבאתי לעיל).

13.
אפשרות ב) ייתכן לומר שרב חסדא ורבה בר רב הונא הם שהביאו גם את דעת רב הונא ואת נימוקו של רב הונא – ולפי אחד הכללים לעיל – במקרה כזה מותר לחלוק.

13.1
ומניין לומר שבסוגייתנו רב חסדא ורבה בר רב הונא הם אלה שהביאו את דעת רב הונא?
הגמרא פתחה בשאלה "ראיה במאי"? ומביאה תחילה את תשובת רב הונא: "רב הונא אמר...". בדרך כלל כשאמורא עונה על שאלה אזי הנוסח הוא "אמר רב..." ורק דעת החולק נאמרת בנוסח: "... רב... אומר...", ומדוע בסוגייתנו גם דעת רב הונא [שתשובתו מובאת ראשונה] מובאת בנוסח של "רב הונא אמר...". לכן אולי ניתן לומר, שרב חסדא ורבה בר רב הונא הם אלה שציטטו את דברי רב הונא, וכדי לציין זאת הם שינו מהניסוח המקובל, ובכך שהם אלה שניסחו גם את הביטוי "רב הונא אמר" הם התכוונו ליידענו שרב הונא חולק על דברי בנו- רבה - ועל דברי רב חסדא.