הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תא שמע

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קמב ע"א

"תא שמע תינוק בן יום אחד..." 

1
בסוגייתנו, ה"תא שמע" הוא פתיחה לציטוט מקור תנאי לצורך קושיה על רב ששת.

2.
באופן כללי בש"ס "תא שמע" יכול לבוא כפתיחה לתרוץ או לקושיה או להוכחה [ וכך קובעים כל ספרי הכללים: הליכות עולם, השל"ה, ועוד] .

2.1
זאת אומרת, כשאנו נתקלים בביטוי זה איננו יודעים לצורך מה הגמרא מביאה את המקור התנאי (עד שנלמד את המקור או עד שנעיין בפרשנים שמגלים לנו כבר בתחילת הציטוט האם הוא בא לצורך קושיה או לצורך תרוץ)

2.2
לעומת הביטוי "מיתיבי" שהגמרא מודיעה לנו שהיא מביאה מקור תנאי כדי להקשות על האמורא.

3.
נשאלת, אפוא, השאלה מדוע הגמרא נוקטת דווקא ב"תא שמע" – ביטוי סתמי ולא משתמשת בסוגייתנו עם הביטוי הנחרץ יותר: "מיתיבי..."
הערה! אין התייחסות לזה בספרי הכללים המוכרים !!!

4.
אפשרות לתשובה: הלימוד מהמקור התנאי שמובא ב"תא שמע" הוא לא חד משמעי ולכן אי אפשר להצהיר שהמקור מובא כקושיה. ואילו מקור שמובא בסגנון "מיתיבי" מהווה קושיה ברורה.