בת תחלה סימן יפה
בבא בתרא קמא ע"א
"ושמואל אמר: הכא במבכרת עסקינן, וכדרב חסדא, דאמר רב חסדא: בת תחלה סימן יפה לבנים. איכא דאמרי: דמרביא לאחהא, ואיכא דאמרי: דלא שלטא ביה עינא בישא".
לכאורה קשה, הרי למרות התועלת שבבת תחילה, מפסיד הוא בכך את מצות פדיון הבן! ודוחק להעמיד רק בכהן ולוי או במפלת תחילה.
אלא שכלשון רבא במסכת ראש השנה דף כח ע"א: "מצות לאו להנות ניתנו". אין רווח של מצוה נחשב לתועלת.
ומכאן ראיה לדברי המשנה ברורה סימן רכג ס"ק ב: "משמע דאפילו היו לו כמה זכרים ותאב שיולד לו בת כדי שיקיים מצות פו"ר אפילו הכי אם נולד בת אין מברך על זה". שכן הברכה היא על הנאה, ושיקולי מצוה אינם מן המנין.
נימוק נוסף לדין המשנה ברורה, שהרי אין המצוה שתוולד לו בת, זה ביד הקב"ה. המצוה היא רק ההשתדלות שכך יקרה. שכך לשון המשנה במסכת יבמות דף סא: "לא יבטל אדם מפריה ורביה - אלא אם כן יש לו בנים".
