סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרחיקנו מאדם רע / רפי זברגר

בבא בתרא קלז ע''א

 

הקדמה

הזכרנו בדף הקודם מקרים בהם אדם מקנה נכסיו לאדם ו"אחריו" לאדם נוסף. משמעות הביטוי ''אחריו'' היא, שכשהאדם הראשון ילך לעולמו, הנכס לא יעבור ליורשיו של המקבל, אלא לאדם שלישי, כפי שציווה המקנה.
בתחילת הדף שלנו מנסה הגמרא לתלות דין זה של ''אחריך'' במחלוקת תנאים (חכמי המשנה). 
 

הנושא

דתניא: נכסי לך ואחריך לפלוני, וירד ראשון ומכר ואכל - השני מוציא מיד הלקוחות, דברי רבי; רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין לשני אלא מה ששייר ראשון.
ישנה מחלוקת בברייתא זו, מה תוקפו של ''השני'' אשר מקבל את הנכסים לאחר מותו של האדם הראשון. 
לפי רבי, השני יכול אף לגבות מנכסים משועבדים. כלומר, אם הזוכה הראשון, מכר את הנכסים בחיו, הרי שלאחר מותו, השני יכול לתבוע ולגבות את הנכסים מן הקונים שקנו מהזוכה הראשון. סברתו של רבי, שהראשון לא זכה ''בקנין הגוף'' של הנכסים, ולכן המכירה שלו היא מוגבלת רק לימי חיו. לאחר מותו, לכן הוא יכול לגבות מן הלקוחות שקנו מהראשון. לעומת רבי, סובר רשב''ג (רבן שמעון בן גמליאל), הראשון קנה בנכסים גם את ''קנין הגוף''. לכן, מכירה שמכר לקונים הינה ''מכירה גמורה'', והזוכה השני יכול לקבל רק נכסים אשר נמצאים ברשותו של הראשון – נכסים שלא מכר הראשון. 
ממשיכה הגמרא להקשות ממסכת כתובות בירושלמי (פרק ט', משנה א'): נכסי לך ואחריך לפלוני - יורד ראשון ומוכר ואוכל, דברי רבי; רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין לראשון אלא אכילת פירות בלבד.    לכאורה, אומרת הגמרא, ישנה סתירה בין דעת רבי בברייתא לדעת רבי בירושלמי, כנ''ל לגבי רשב''ג. 
רבי בברייתא אמר שהקונה אינו קניין הגוף, ואילו בירושלמי משמע לכאורה שהוא קונה ( יורד ראשון ומוכר ואוכל ),
ורשב''ג הפוך: בברייתא משמע שהוא סובר שיש לראשון קנין הגוף, ולעומת זאת בירושלמי אומר במפורש שיש לו רק קניין פירות (אוכל את הפירות, וגוף הקרקע לא שייך לו). מתרצת הגמרא את שתי הסתירות:
דרבי אדרבי לא קשיא: הא לגופא, הא לפירא – הסבר של רבי בברייתא הוא ''הנכון'', באמת הוא סובר כי הקונה לא קנה קניין הגוף. בירושלמי נסביר, כי הכוונה במילים מוכר ואוכל, רק לפירות ולא לגוף הקרקע. 
דרשב"ג אדרשב"ג לא קשיא: הא לכתחילה, הא דיעבד – הירושלמי מדבר על הדין לכתחילה. אנו מנחים את הזוכה הראשון, שלא למכור את הקרקע, אלא רק את הפירות בלבד, כדי "שתצא דעתו של המוכר לפועל'', אשר ביקש להעביר את הנכסים לזוכה השני, לאחר מות הזוכה הראשון. אך אם הזוכה הראשון ''לא נענה לבקשה'', ובכל אופן מכר את הנכס, אנו אומרים שהמכירה חלה, ואין רשות לזוכה השני לגבות מן הלקוחות, שכן, גוף הקרקע קנוי לזוכה הראשון. 
מסיק אביי מתוך דעתו של רשב''ג, אשר נפסקה להלכה: איזהו רשע ערום? זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל. לפי רשב''ג כאמור, הראשון לא מורשה למכור את הקרקע, אך אם מכר – המכר תופש. אדם המייעץ לראשון למכור, למרות האיסור, הרי הוא מוגדר ''רשע ערום'' – רשע אשר יודע הלכות, אך ''מעקם'' אותם.  
 

מהו המסר?

''רשע ערום'' הינו אדם הנותן עצות "המעוותות" את המציאות ההלכתית הצרופה. אנשים אלו הינם משכילים ויודעים ללמוד תורה. הם יודעים כי בסופו של דבר המכירה של הזוכה הראשון תהיה תקיפה, למרות ש''אין רוח חכמים נוחה'' במכירה זו. ''הרשע הערום'' מודע לכך, ובכל אופן מייעץ את עצת. אנשים אלו הינם מחרחרי ריב, אוהבים ''לסכסך'' ולגרום לאי נוחות בין אנשים, ולא אכפת להם כלל וכלל.
אנו נשתדל לקיים את בקשתנו מידי בוקר: הרחיקנו מאדם רע, ומחבר רע, ודבקנו ביצר טוב ובמעשים טובים.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר