הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנאי היא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קלז ע"א

והתניא: יחזרו ליורשי נותן!
תנאי היא;
דתניא: נכסי לך ואחריך לפלוני, וירד ראשון ומכר ואכל - השני מוציא מיד הלקוחות, דברי רבי;
רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין לשני אלא מה ששייר ראשון.

1.
בעמוד הקודם הגמרא הקשתה על ר' יוחנן מברייתא ולכן כדי לתרץ אותו קובעת כאן הגמרא שר' יוחנן סובר כתנא של ברייתא אחרת.

2.
הסבר: בש"ס מופיעים פעמים רבות מחלוקות אמוראים והגמרות מנסות לקשר את דבריהם למחלוקות תנאים. הניסוחים הידועים והנפוצים ביותר הם: "לימא כתנאי" ו-"כתנאי" או "תנאי היא".

2.1
בדרך כלל בגמרות המפורשות שוטנשטיין ומתיבתא מתרגמים בפשטות כנסיון לומר שהאמוראים חולקים במחלוקת כפי שחלקו התנאים.

3.
אולם בספרי הכללים ("הליכות עולם" ו"יד מלאכי") יש דיון יותר רחב בעניין. ר' יוסף קארו ב"כללי הגמרא" קובע ש"לימא כתנאי" משמעו קושיה!
כלומר, הגמרא טוענת "לימא כתנאי" - מדוע האמוראים חלקו בדבר שכבר דנו בו התנאים, הרי היה די בכך אם כל אחד מהם היה פוסק כתנא מסויים,
ולכן בדרך כלל הגמרות מתרצות קושיה זו באופן שכל אמורא סובר באמת כשני התנאים גם יחד.

4.
ואילו הביטוי "תנאי היא" או "כתנאי" לא מהווה קושיה, אלא בניחותא.
ונשאלת השאלה מהו ההבדל?

5.
עונים כמה אחרונים כך: מברייתות שהיו ידועות לאמוראים ניתן להקשות עליהם ולטעון מדוע הם אומרים מימרא כמו תנא מסויים! היה להם להכריע כמותו ודי בכך. אולם אם הברייתא לא היתה ידועה לאמורא או לאמוראים לא ניתן להקשות עליו שיפסוק כאותה ברייתא, שהרי לא הכירה!
ולכן במקרה זה רב אשי – הביא את דברי התנאים לא בלשון קושיה "לימא כתנאי" אלא בלשון סיוע "כתנאי" מפני שהסיוע לדברי אמורא יכול להגיע גם מברייתא שלא הכירה.

6.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קלז עמוד א:

... אלא לרבי יוחנן הוא דמתרצינן הכי תנאי היא כלומר איכא תנאי דפליגי בקנין פירות דראשון אי כקנין הגוף דמי או לא ואנא סבירא לי כמאן דאמר כקנין הגוף דמי.

מוכח מדבריו שהביטוי "תנאי היא" - הוא תרוץ על קושיית סתירה.