סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

נעשה ונשמע / רפי זברגר

בבא בתרא קלו ע''א

 

הקדמה

אנו לומדים במשנה בתחילת הדף על מחלוקת רבי יהודה ורבי יוסי, ביחס לאדם הנושא אשה שניה, ומבקש להשאיר את הנכסים שלו בידי בניו מהאישה הראשונה. כדי שכך יקרה, הוא כותב (שטר) נכסיו לבניו (מהאישה הראשונה). המחלוקת היא לעניין נוסח השטר שהאבא כותב להם: רבי יהודה אומר: צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה, ורבי יוסי אומר: אינו צריך. 
 

הנושא

הגמרא בתחילתה מסבירה את סברת רבי יהודה: האדם מעוניין לאכול פירות נכסיו בחיו, לכן, מתכוון להקנות את גוף הנכס כבר מיום כתיבת השטר, ואת פירות הנכסים, הוא יַקְנה לאחר מותו. זו משמעות נוסח השטר לפי רבי יהודה: גופא קני מהיום, פירא - לאחר מיתה - גוף הנכסים מהיום, והפירות לאחר המיתה
בהמשך, דנה הגמרא בשיטת רבי יוסי: רבה בר אבוה חלש, על לגביה רב הונא ורב נחמן; אמר ליה רב הונא לרב נחמן, בעי מיניה: הלכה כרבי יוסי או אין הלכה כר' יוסי? מספרת הגמרא, כי רבה חלה ורב הונא ורב נחמן באו לבקרו. בעת הביקור דנו בענייני הלכה, ושאל רב הונא את רב נחמן האם פוסקים הלכה כרבי יוסי במשנה או לא?
ענה לו רב נחמן תשובה מעניינת: טעמיה דרבי יוסי לא ידענא, הלכה איבעי מיניה? איך אוכל לומר לך האם הלכה כרבי יוסי, כל עוד איני מבין את טעמו. 
ענה לו רב נחמן בחזרה, תשובה מרתקת: את בעי מיניה אי הלכה אי לא, וטעמיה אנא אמינא לך. אתה תשאל את רבה כיצד לפסוק במשנה, ואני אסביר לך כבר בהמשך מהו טעמו של רבי יוסי. 
ואמנם רב הונא שאל את רבה, והוא השיב לו, כי שמענו בשם רב [שם של חכם], שהלכה באמת כרבי יוסי. 
בהמשך, הסביר לו רב נחמן, כי טעמו של רבי יוסי משום ש''זמנו של שטר מוכיח עליו''. אין צורך לכתוב ''מהיום'' בשטר, כי ברור לנו מאליו, לפי תוכן השטר, כי גוף הנכסים נמכרים מזמן השטר, והפירות לאחר מיתה.      כלומר, רבי יהודה ורבי יוסי לא חולקים לגבי יישום השטר, שהגוף קנוי מעכשיו, והפירות לאחר מיתה, כל המחלוקת, כיצד צריך לכתוב את השטר, כדי שהעסקה תצא לפועל באופן הזה.  
 

מהו המסר?

תשובת רב נחמן כאמור מרתקת. הוא אמר לרב הונא, כי אין הכרח להבין את טעמו של רבי יוסי, כדי לדעת כיצד לפסוק. פסיקה ועשיית מעשה היא הדבר החשוב. לדעת טעם והסבר ההלכה, הינו "דבר נחמד", מוסיף, אך לא הכרחי בשלב ראשון.
גם בחינוך, ובכלל בחיים, צריך להפנים, כי לפעמים אנו עושים דברים מבלי להבינם עד הסוף, או אפילו מבלי להבין בכלל. יש כללים במסגרת בו אנו נמצאים: בבית, בעבודה, בתנועת נוער וכדו' – יש ללכת לאורם, ולבצע את האמור בהם, ולא להתנות את העשייה בהבנה. אמנם, בדרך כלל, כדאי להקדים את ההבנה, שכן אז, העשייה מתבצעת עם ''חשק'' גדול יותר, נכונות ורצון פנימי אשר חשובים מאוד. אך צריך לדעת כי לא תמיד מסתדר הדבר, ויש להפנים כי לפעמים אנו נעשה דברים למרות שלא הבנו אותם עד הסוף.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר