סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כריש לקיש נגד רבי יוחנן?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קלו ע"ב

 

איתמר: מכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב -
אמר רבי יוחנן: לא קנה לוקח, וריש לקיש אמר: קנה לוקח.
רבי יוחנן אמר לא קנה לוקח, קנין פירות כקנין הגוף דמי;
וריש לקיש אמר קנה לוקח, קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי.
והא איפליגו בה חדא זימנא!
דאיתמר: המוכר שדהו לפירות -
רבי יוחנן אמר: מביא וקורא,
וריש לקיש אמר: מביא ואינו קורא.
רבי יוחנן אמר מביא וקורא, קסבר: קנין פירות כקנין הגוף דמי;
וריש לקיש אמר מביא ואינו קורא, קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי!
אמר לך ר' יוחנן: אף על גב דבעלמא קנין פירות כקנין הגוף דמי,
הכא אצטריך,
סלקא דעתך אמינא: אבא לגבי בריה אחולי אחיל, קא משמע לן.
ורבי שמעון בן לקיש אמר: אף על גב דבעלמא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי, הכא אצטריך,
סלקא דעתך אמינא: כל לגבי נפשיה, אפילו במקום בריה נפשיה עדיפא ליה,
קא משמע לן.

א.
בסוגייתנו מובאת מחלוקת יסודית בין רבי יוחנן וריש לקיש.

"רבי יוחנן אמר מביא וקורא, קסבר: קנין פירות כקנין הגוף דמי;
וריש לקיש אמר מביא ואינו קורא, קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי! "

מחלוקת זו מובאת בש"ס כמה פעמים לגבי נושאים שונים.
בסוגייתנו הגמרא משווה בין שני נושאים בהם נאמרה מחלוקות זו, והגמרא מסבירה מדוע הם צריכים להדגיש שהם נחלקים גם לגבי שני הנושאים הללו. מה המיוחד בכל אחד מהנושאים.

ב.
ראה מה שכתבנו על מסכת גיטין דף מח:

בגמרא:

ואזדו לטעמייהו,
דאיתמר: המוכר שדהו
בזמן שהיובל נוהג,
ר' יוחנן אמר: מביא וקורא,
ר"ל אמר: מביא ואינו קורא;
רבי יוחנן אמר מביא וקורא, קנין פירות כקנין הגוף דמי;
ר"ל אמר מביא ואינו קורא, קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי...
אמר רבא: קרא ומתניתא מסייעי ליה לר"ל;
קרא,
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף מח עמוד ב
+ויקרא כ"ה+ במספר שני תבואות ימכר לך;
מתניתא דתניא: בכור נוטל פי שנים בשדה החוזרת לאביו ביובל.

1.
מחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש.

2.
רמב"ם הלכות ביכורים פרק ד הלכה ו:

המוכר שדהו לפירות הלוקח מביא ואינו קורא שקנין פירות אינו כקנין הגוף
אבל מביא אדם מנכסי אשתו בכורים וקורא אף על פי שאין לו גוף הקרקע שנאמר אשר נתן לך יי' אלהיך ולביתך, אף על פי שמתה אשתו אחר שהפריש והוא בדרך מביא וקורא.

הרמב"ם מדגיש שקנין פירות אינו כקנין הגוף - מפורש כריש לקיש.

3.
ר"י קורקוס הלכות ביכורים פרק ד הלכה ו:

[ו] המוכר שדהו לפירות וכו'. פרק השולח פלוגתא דר"ל ור' יוחנן ר"ל אמר מביא ואינו קורא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ר' יוחנן אמר מביא וקורא קנין פירות כקנין הגוף דמי
וקי"ל כר"ל דרבא אמר התם קרא ומתניתא מסייעא ליה לר"ל

יש להכריע כריש לקיש מפני שרבא קבע בסוגייתנו שגם מפסוק וגם מברייתא ניתן להוכיח כריש לקיש.
תוספת:
בגלל הביטוי "קרא ומתניתא" או בגלל שהלכה כבתראי - כרבא.

4.
והוא מביא סיבה נוספת לפסוק כריש לקיש:

ובפרק החולץ פסקינן בהדיא הלכתא כר"ל לגבי ר' יוחנן בתלת חדא מינייהו דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי כדאיתא התם...

במסכת יבמות נקבע כלל שבמחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש תמיד הלכה כרבי יוחנן מלבד בכמה הלכות שבהן הלכה כריש לקיש נגד רבי יוחנן, ואחת מהן היא "קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי" - כמובא בסעיף הבא:

5.
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף לו עמוד א:

אמר רבא: הלכתא כוותיה דר"ל בהני תלת.
חדא...
ר' יוחנן אמר לא קנה לוקח, קנין פירות כקנין הגוף דמי, ור"ל אמר קנה לוקח, קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי.

6.
וכן: כסף משנה הלכות ביכורים פרק ד הלכה ו:

[ו] המוכר שדהו לפירות וכו'. בסוף פרק השולח (גיטין דף מ"ז.)
וכר"ל דאיפסקא הלכתא כוותיה:

7.

תוס' מאריך בסתירה לכאורה בהכרעת ההלכה והוא טוען שרבא עצמו כן סובר כרבי יוחנן:
תוספות מסכת גיטין דף מח עמוד א:

אי לאו דאמר ר' יוחנן קנין פירות כו' - הקשה רבינו תם ואנו איך מצאנו ידינו ורגלינו דקיימא לן כריש לקיש דלאו כקנין הגוף דמי כדאמרינן בריש החולץ (יבמות דף לו:)
וקיימא לן נמי דבדאורייתא אין ברירה דבסוף מסכת ביצה (ביצה דף לח.) פסקינן כרבי אושעיא ורב נחמן דקיימא לן (כתובות דף יג.) כוותיה בדיני
ואמרינן בריש פרק ב' דקדושין (קידושין דף מב:) האחים שחלקו הרי הן כלקוחות פחות משתות נקנה מקח
...אבל בעלמא קיימא לן דכקנין הגוף דמי
ואף על גב דקאמר הכא רבא קרא ומתניתא מסייעי ליה לריש לקיש לרבא לא סבירא ליה הכי דאם לא כן לא מצא ידיו ורגליו דרבא סבר לקוחות הן בפרק ב' דקדושין דף מב:) ובפרק הזהב (ב"מ דף מח. / בבא מציעא דף מח) קאמר רבא נמי גבי משיכה מפורשת מן התורה קרא ומתניתא מסייעי ליה לריש לקיש אף על גב דרבא קאי כר' יוחנן בר מתלת (יבמות דף לו.)...

7.1
אולי ניתן להסיק מדברי תוס' [גם אם הוא עצמו לא סובר כך] שאמורא - בסוגייתנו רבא - יכול להביא הוכחות לשיטה מסויימת -לריש לקיש - ואולי אפילו אם הוא מביא את ההוכחה כדי לפסוק כמותו - כריש לקיש - למרות שדעתו האישית חולקת על דין זה [ורבא עצמו סובר דווקא כרבי יוחנן למרות מה שפסק במסכת יבמות].

8.
וראה בהרחבה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קפ-קפא.

9.
יש גם אריכות דברים בעניין כלל זה בדברי היד מלאכי כללי התלמוד כלל תקסח.

10.
וראה עוד מה שכתבתי בהרחבה על מסכת יבמות דף לו, ועל מסכת עבודה זרה דף ו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר