הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרבי יוסי?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קלו ע"א

 

רבי יוסי אומר: אינו צריך.
רבה בר אבוה חלש, על לגביה רב הונא ורב נחמן;
אמר ליה רב הונא לרב נחמן,
בעי מיניה: הלכה כרבי יוסי או אין הלכה כר' יוסי?
אמר ליה: טעמיה דרבי יוסי לא ידענא, הלכה איבעי מיניה?
אמר ליה: את בעי מיניה אי הלכה אי לא, וטעמיה אנא אמינא לך.
בעא מיניה, אמר ליה, הכי אמר רב: הלכה כרבי יוסי.
בתר דנפקו, אמר ליה: היינו טעמיה דרבי יוסי, דאמר: זמנו של שטר מוכיח עליו.
תניא נמי הכי, רבי יוסי אומר: אינו צריך, מפני שזמנו של שטר מוכיח עליו. 

מבנה הסוגיה:

1.
דעת רבי יוסי במשנה:

רבי יוסי אומר: אינו צריך.

2.

רבה בר אבוה חלש, על לגביה רב הונא ורב נחמן;

מה מלמדנו ה"סיפור"?

3.
"בעיה" של רב הונא:

אמר ליה רב הונא לרב נחמן,
בעי מיניה: הלכה כרבי יוסי או אין הלכה כר' יוסי?

רבה בר אבוה נשאל האם הלכה כרבי יוסי?

3.1
האם לא היה ידוע הכלל שהלכה כרבי יוסי נגד תנא קמא?

4.
תשובת רב נחמן:

אמר ליה: טעמיה דרבי יוסי לא ידענא, הלכה איבעי מיניה?

מכיוון שרב נחמן לא ידע את נימוקו של רבי יוסי אין טעם לשאול את רבה בר אבוה אם הלכה כמותו - כרבי יוסי.

4.1
מכאן משמע שהלכה כרבי יוסי נגד תנא קמא רק כאשר נימוקו היה ידוע לחכמים [גם אם לא הסכימו איתו?]

5.
תגובת רב הונא:

אמר ליה: את בעי מיניה אי הלכה אי לא, וטעמיה אנא אמינא לך.

רב הונא ביקש מרב נחמן שיברר אצל רבה בר אבוה "רק" את השאלה אם הלכה כרבי יוסי, ואת הנימוק עצמו רב הונא יאמר [אחר כך] לרב נחמן.

5.1
לכאורה משמע שאין קשר בין "נימוקו עימו" לבין הלכה כמותו!

5.2
ואולי כוונת רב הונא היתה שיש לבדוק אצל רבה בר אבוה אם במסורת הדורות קבעו בסוגייתנו שהלכה כרבי יוסי.

6.
רב נחמן הציג את ה"בעיה" לפני רבה בר אבוה:

בעא מיניה, אמר ליה, הכי אמר רב: הלכה כרבי יוסי.

רבה בר אבוה [שהיה תלמיד מובהק של "רב"] אמר ש"רב" פסק בסוגייתנו כרבי יוסי.

7.

בתר דנפקו, אמר ליה: היינו טעמיה דרבי יוסי, דאמר: זמנו של שטר מוכיח עליו.

רב הונא "גילה" לרב נחמן את טעמו/נימוקו של רבי יוסי.

8.

תניא נמי הכי, רבי יוסי אומר: אינו צריך, מפני שזמנו של שטר מוכיח עליו.

הגמרא [או אולי רב הונא עצמו] מביאה ברייתא, שמציינת את טעמו של רבי יוסי - כדברי רב הונא לעיל בסעיף 7.

8.1
כנראה שרב נחמן לא הכיר את הברייתא.
האם מהעובדה שהברייתא [המצוטטת כאן] מביאה רק את דעת רבי יוסי משמע שהיא גם פוסקת כמותו.

8.2
ונראה לי לומר "חידוש" ["מהפכני"]. "תניא נמי הכי" פירושו שאחרי שאמורא פסק כפי שפסק הוא כאילו "יצר" ברייתא "חדשה" כדי לתת לדבריו תוקף [ורב נחמן ורב הונא הם אלה שקבעו את ה"תניא נמי הכי"].

9.
ראה הסוגיה המקבילה - גיטין דף פב

10.
ראיתי בכמה פרשנים ש"רב" ורב נחמן ורב הונא לא מקבלים את הכלל [במסכת עירובין דף מו] שהלכה כרבי יוסי נגד רבי יהודה [שהוא כנראה ה"תנא קמא"].

11.
ונראה לי לומר "חידוש": סוגייתנו היא המקור עצמו שדן אם "רב" פוסק כרבי יוסי נגד חברו באופן עקרוני או "רק" באופן נקודתי, וגם האם הפסיקה כרבי יוסי תלויה תמיד בתנאי שסברתו ידועה לחכמים [אפילו אם הם לא בהכרח מסכימים איתו]. שהרי אפשר לפסוק נגד כללי פסיקה במקרה שיש סברא מיוחדת לכך ["מסתבר טעמיה"].

12.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קלו עמוד א:
לגבי פסיקת ההלכה כרבי יוסי:

מוכיח עליו - שמאותו זמן התחילה המתנה דאי לא תימא הכי זמן שנכתב בשטר בחנם נכתב אלא ודאי להקנות מאותו היום נכתב
והכי הלכתא כרבי יוסי דאם כתב לאחר מיתה קנה אף על גב דלא כתב מהיום דהא אמר רב הלכה כר' יוסי

הלכה כרבי יוסי כי "רב" פסק כמותו. הוא לא מזכיר את תלמידי רב - רבה בר אבוה, רב נחמן ורב הונא.

13.

ואף על גב דאמר בפרק המגרש (גיטין דף פה:) אתקין רב בגיטין מן יומא דנן לאפוקי מדר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו

והוא מקשה: מוכח מסוגיה אחרת שרב לכאורה לא פסק כרבי יוסי מכך, שהוא תיקן תקנה שלפי רבי יוסי היא מיותרת.

13.1

הואיל ולא איתמר בהדיא התם בגיטין הדר ביה רב מהא דאמר הלכה כרבי יוסי אלא אתקין
אית לן למימר לגבי גט אשה הואיל ואין בו דבר קנין משום הכי הוא דאתקין לרווחא דמילתא משום חומרא דעריות
אבל גבי ממונא הלכה כר' יוסי
כי י"ל כי לא אמר רב הלכה כר' יוסי אלא בשטר שיש בו קנין

בסוגיה במסכת גיטין "רב" רק החמיר בגלל חומרת עריות.

13.2

וראינו בדברי הגאונים ז"ל שאמרו הכי נהיגי במתיבתא כר' יהודה אפילו בממון כתקנת רב בגיטין
ואילו היתה קבלה בידם כי הלכה כר' יהודה לא היו מניחין הלכה ומפרשין מנהג
(ועוד) שלא אמרו כי הלכה אפילו בממון כתקנת רב בגיטין אלא נהגו
וי"ל דכיון דחזו דסוגיא דשמעתא לקמן כר' יהודה נהגו כוותיה כן פי' רבינו חננאל גאון

מוכח מהגאונים שהם - בתור מנהג - "החמירו" גם בממון ולא רק בעריות כ"רב".

13.3
מסקנת הרשב"ם:

ותפוס דברי רבי יוסי גבי ממון

לגבי דיני ממונות - סוגייתנו - הלכה כרבי יוסי.

13.4

דהא ר"נ דהלכתא כותיה בדיני הוא דבעא מרבה בר אבוה אלמא סבירא ליה לר"נ הכי.

משמע מסוגייתנו [מכל ה"סיפור" לעיל בסעיפים 2-8] שרב נחמן פסק כפי שנמסר לו בשם "רב".
ובוודאי שמתאים לפי דברינו לעיל בסעיך 8.2

14.
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קיב, מחלוקת ראשונים אם באמת הלכה כרבי יוסי או כרבי יהודה.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)