סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תיובתא והלכתא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קכט ע"ב

 

לימא נמי תיהוי תיובתיה דריש לקיש!
ותסברא? והא אמר רבא: הלכתא כותיה דריש לקיש בהני תלת!
לא קשיא: כאן בתוך כדי דבור, כאן לאחר כדי דבור.
והלכתא: כל תוך כדי דבור כדבור דמי, לבר מעבודת כוכבים וקדושין.

מבנה הסוגיה:
ראה מה שכתבתי בהרחבה על מסכת יבמות דף לו על הכרעתו של רבא שתמיד הלכה כרבי יוחנן נגד ריש לקיש מלבד בשלוש הלכות - וזו שבסוגייתנו.

1.

לימא נמי תיהוי תיובתיה דריש לקיש!

הגמרא מנסה לומר שקשה מהברייתא על דינו של ריש לקיש.
"לימא" - הגמרא יודעת מראש שיש לדחות את הקושיה.

2.

ותסברא? והא אמר רבא: הלכתא כותיה דריש לקיש בהני תלת!

ואם אמנם כך, שיידחה דינו של ריש לקיש כתוצאה מהקושיה מהברייתא, הרי לא מתיישב עם קביעתו של רבא במסכת יבמות דף לו שהלכה כריש לקיש בנושא שבסוגייתנו.
"ותסברא" - קושיה על ההנחה המוקדמת [שבסעיף 1].

2.1
"והא אמר... הלכתא" - מופע יחידאי בש"ס.
חייבים לומר שהדיון בסוגייתנו נערך אחרי הדיון במסכת יבמות דף לו. כלומר, שסוגייתנו הכירה את הכרעתו של רבא שם.

2.1.1
הערה: מצינו בש"ס שנקבעה הלכה כחכם שהקשו עליו "תיובתא" והגמרא מקשה "תיובתא והלכתא?" - 3 מופעים בש"ס.

2.2
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קכט עמוד ב:

האמר רבא - בפרק החולץ הלכתא כו' וזו אחת מהן ואם איתא דהויא ברייתא תיובתיה לא פסקינן הלכתא הכי.

מהרשב"ם משמע, שהקושיה היא על רבא במסכת יבמות שקבע "הלכתא". נראה לכאורה הפוך מהאמור בסעיף 2.1.

2.2.1
ונראה לי שאולי משמע מדבריו יותר מזה.
רבא, שם במסכת יבמות קבע הלכה, אבל את המלה "הלכתא" שיבץ עורך הגמרא בדברי רבא [כדי ללמדנו שמדובר בהלכה עקרונית], ואם עורך הגמרא הכיר את הקושיה בסוגייתנו על ריש לקיש הוא לא היה קובע [="שותל"] שם את הביטוי "הלכתא" [כי רבא עצמו אולי לא התחשב בסוגייתנו או אולי הוא לא הכיר אותה].

3.
ולכן הגמרא מיישבת:

לא קשיא: כאן בתוך כדי דבור, כאן לאחר כדי דבור.

4.

והלכתא: כל תוך כדי דבור כדבור דמי, לבר מעבודת כוכבים
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קל עמוד א
וקדושין.

ה"והלכתא" מסכימה בעצם לתרוץ בסעיף 3 אלא שהיא קובעת זאת כפסק עקרוני.


5.
ראה "רבנן סבוראי", לרב זיני, על מסכת נדרים דף פז, עמוד 121, שמוכח מסוגייתנו, שה"והלכתא" כאן הוא פסק מאוחר מרב אשי, שהרי בסוגייתנו הגמרא מקשה על ריש לקיש אחרי שדחתה לעיל כבר את דינו של רב אשי.

6.
לאור הנ"ל נראה לי להעיר:
"הלכתא" - עורך הגמרא "שתל" את הביטוי בדברי אמורא
"והלכתא" - קביעת אחרוני עורכי הגמרא [סבוראים]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר