כוחה של תפילה / רפי זברגר

בבא בתרא קכג ע"א

הקדמה

המשנה בדף הקודם עסקה בזכאות בן בכור לקבל פי שנים, יותר משאר הבנים: אחד הבן ואחד הבת בנחלה, אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם..
הגמרא דנה בנושאים מגוונים הנוגעים בבכורה, נתמקד באחד מהם.  
 

הנושא

ר' יונתן רבך אמר: ראויה היתה בכורה לצאת מרחל, דכתיב: אֵ֣לֶּה תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֫ף (בראשית ל"ז, ב') , אלא שקדמתה לאה ברחמים, ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקדוש ברוך הוא לה.
רחל הייתה אמורה ללדת את יוסף לפני שלאה ילדה את ראובן, ובכך בעצם הבכור היה יוצא מרחל, אלא שלאה בכל אופן זכתה בכך בגלל שקדמתה לאה ברחמים – מיד הגמרא תסביר זאת. ובסופו של דבר, הבכורה חזרה לרחל בגלל צניעותה – גם זאת הוסבר בהמשך הגמרא. 
שואלת הגמרא במה לאה קדמה ברחמים? מנסה הגמרא ללמוד זאת מהמילים: וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת (בראשית כ''ט, י''ז)
ניסיון ראשון להסביר את עיניה הרכות של לאה כפשוטו: רכות ממש, כלומר דומעות הרבה ומתוך כך הן רכות.
הסבר זה נדחה על הסף: אפשר, בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב, דכתיב: מִן הַבְּהֵמָה֙ הַטְּהוֹרָ֔ה וּמִן הַ֨בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֖נָּה טְהֹרָ֑ה (בראשית ז', ח') בגנות צדיקים דבר הכתוב?
לא יכול להיות, אומרת הגמרא, שהתורה ''לא חסה על מספר המילים'', ומתארת את הבהמה הטמאה במילים הַ֨בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֖נָּה טְהֹרָ֑ה, רק כדי לא לומר ''דבר גנות'' (בהמה טמאה הוא ''דבר שלילי'' ומהווה ''גנות''), ומצד שני מספרת על לאה דברים לא טובים (שהייתה דומעת כל הזמן).
לכן מתרץ רב אלעזר: שמתנותיה ארוכות. לאה קבלה ''מתנות ארוכות טווח'' כמו כהונה ולוויה משבט לוי, מלכות משבט יהודה, לכן אולי קבלה גם את הבכורה (?).
רב מסכים לומר כי עיניה של לאה היו רכות, אך לא מפרש זאת כגנאי, אלא דווקא כשבח:
שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים: שני בנים יש לה לרבקה, שתי בנות יש לו ללבן, גדולה לגדול וקטנה לקטן, והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת: גדול מה מעשיו? איש רע הוא מלסטם בריות, קטן מה מעשיו? איש תם יושב אוהלים, והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה. 
לאה בכתה, והרבה. היא בכתה על ששמעה כי ''גורלה'' נקבע להיות אשת עשו הרשע, והיא מאוד מאוד לא רצתה בכך. 
בכתה כל כך הרבה... עד שהקדוש ברוך שמע לתפילתה, ונתן לה את יעקב לאשהּ (איש שלה). 
 

מהו המסר?

למדנו מן המדרש לעיל, כי בכייתה הרבה אשר באה מתוך תוכה של לאה, ''עשתה את שלה'', וגרמה לה שלא להתחתן עם עשו, אלא עם יעקב. איזוהי עבודה שלב, אומרת הגמרא במסכת תענית (ב',א') - הוי אומר זו תפילה.
כלומר, התפילה מוגדרת כ"עבודה" פנימית ועמוקה, בעלת משמעות ועניין למתפלל ולקשר שלו עם בוראו.
אנו מאמינים בכוחה של תפילה. תפילה הבאה מעומק הלב והנשמה, תפילה אשר מבטאת את הרצון הפנימי והכן של האדם, ומבקשת ומתחננת לפני הקדוש ברוך הוא – אינה חוזרת ריקם (על פי ברכות, ל''ב, ב').
מומלץ מאוד להורים, להתפלל להצלחת חינוך ילדיהם, משימה כלל וכלל לא פשוטה בכל הימים, ובפרט בדור שלנו, אשר הפיתויים העומדים בפני הילדים (ולא רק בפניהם) גדולים מאוד.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]