הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
בבא בתרא קיח ע"ב
תלמוד בבלי בבא בתרא קיח, ב:
"יהושע וכלב נטלו חלקם. מנהני מילי? אמר עולא, דאמר קרא: ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם, מאי חיו? אילימא חיו ממש, והא כתיב קרא אחרינא: ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון! אלא מאי חיו? שחיו בחלקם".
ממהלך הגמרא עולה שככל שהאדם צובר נכסים (קרקע) איכות חייו משתפרת.
תלמוד ירושלמי בבא בתרא ח, ב:
"יהושע וכלב נטלו שלשה חלקים חלקן עם יוצאי מצרים וחלקן עם העומדים בערבות מואב ונטלו חלק מרגלים הדא הוא דכתיב [במדבר יד לח] ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים וגו'. אבל חלק מתלוננים ועדת קרח נפל לאמצע. ובניהם בזכות אבי אביהן ואמותיהן הדא הוא דכתיב [שם כו יא] ובני קרח לא מתו".
הירושלמי מעצים את הרעיון של הבבלי. אמנם תוספת קרקע היא הוספת חיים. אבל אם אין לאדם קרקע כלל, הרי הוא בחינת מת. המציאות בה יש לאדם קרקע בארץ ישראל מעניקה לו כוחות של חיים. ללא כוחות אלו האדם הוא בחינת מת אפילו שהוא נושם.
אם לפי הבבלי קרקע היא תוספת של חיים, הרי שלפי הירושלמי קרקע בארץ ישראל פירושה חיים ממש (אולי אפשר גם להסביר שמי שיש לו קרקע בארץ ישראל יש לדבר משמעות היסטורית שכן הוא מתחיל לקדם מהלך בעל משמעות בקידום העולם).
