הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבה ורב יוסף - כמי הלכה
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא קיד ע"א
והלכתא כוותיה דרב יוסף: בשדה, ענין, ומחצה.
ראה מה שכתבנו על מסכת בבא בתרא דף יב
בגמרא:
ההוא דזבן ארעא אמצרא דבי נשיה, כי קא פלגו, א"ל: פליגו לי אמצראי;
אמר רבה: כגון זה כופין על מדת סדום.
מתקיף לה רב יוסף, אמרי ליה אחי: מעלינן ליה עלויא כי נכסי דבי בר מריון! והלכתא כרב יוסף.
תרי ארעתא אתרי נגרי - אמר רבה: כגון זה כופין על מדת סדום.
מתקיף לה רב יוסף, זמנין דהאי מדויל והאי לא מדויל! והלכתא כרב יוסף.
תרתי אחד נגרא - א"ר יוסף: כגון זה כופין על מדת סדום.
מתקיף לה אביי, מצי אמר: בעינא דאפיש אריסי! והלכתא כרב יוסף, אפושי לאו מילתא היא.
ללא דיון בתכני הסוגיה:
מבנה הסוגיה:
1.מקרה ראשון:
ההוא דזבן ארעא אמצרא דבי נשיה, כי קא פלגו, א"ל: פליגו לי אמצראי;
2.
דינו של רבה:
אמר רבה: כגון זה כופין על מדת סדום.
3.
קושיית רב יוסף ודינו:
מתקיף לה רב יוסף, אמרי ליה אחי: מעלינן ליה עלויא כי נכסי דבי בר מריון!
3.1
קביעת ההלכה כרב יוסף:
והלכתא כרב יוסף.
4.
מקרה שני:
תרי ארעתא אתרי נגרי -
5.
דינו של רבה:
אמר רבה: כגון זה כופין על מדת סדום.
6.
קושיית רב יוסף ודינו:
מתקיף לה רב יוסף, זמנין דהאי מדויל והאי לא מדויל!
6.1
קביעת ההלכה כרב יוסף:
והלכתא כרב יוסף.
7.
מקרה שלישי:
תרתי אחד נגרא -
8.
דינו של רב יוסף:
א"ר יוסף: כגון זה כופין על מדת סדום.
9.
קושיית אביי ודינו:
מתקיף לה אביי, מצי אמר: בעינא דאפיש אריסי!
9.1
קביעת ההלכה כרב יוסף:
והלכתא כרב יוסף, אפושי לאו מילתא היא.
10.
בכל שלושת המקרים נפסקה ההלכה במפורש ["והלכתא"] כרב יוסף.
11.
בשני המקרים הראשונים נפסק כרב יוסף נגד רבה.
12.
במקרה השלישי נפסק כרב יוסף נגד אביי.
13.
סיכום כללי הפסיקה בין רבה ורב יוסף:
אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, הלכה [המתחיל בטור רמא]:
כה. רבה ורב יוסף. רבה ורב יוסף, הלכה כרב יוסף בשלשה דברים:
בשדה908א,
כעיקרון הלכה כרבה נגד רב יוסף חוץ מ 3 המקומות לעיל.
13.1
אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ט, הלכה, טור שד הערה 908א
908א. וי"ג: בסדום, עי' ס' כריתות ימות עולם שער ג סי' כא בהג"ה, והיא היא, והכוונה להמחלוקת בב"ב יב ב ההוא דזבן ארעא כו',
ובסדר תנאים ואמוראים בהוצ' ר"ק כהנא בס' היובל לפרנקל ומכת"י שהכוונה לב"ב לב ב, הלכה כרב יוסף בזוזי, ועי"ש ברשב"ם ותוס' אם זוהי הלכה בתורת ספק או כפסק.
לפי ההסבר הראשון כאן יוצא שהגמרא במסכת בבא בתרא דף קיד קובעת בפירוש שהלכה כרב יוסף בשתי השאלות הראשונות בסוגייתנו שבהן רב יוסף חולק על רבה וטוען שאין בהם "מידת סדום".
13.2
לפי זה קצת קשה, שהרי לפי הנ"ל הפסיקות המפורשות כרב יוסף בסוגייתנו - לעיל בסעיף 11 - הן מיותרות!
13.3
וראה בפרשנים שיש שאין גורסים בחלק [או בכולם] מהמחלוקות בסוגייתנו את הביטוי "והלכתא כרב יוסף".
ראה גם אצל הרב זיני, "רבנן סבוראי", עמודים 144-145
13.4
אבל במקומות אחרים הלכה כרבה911,
בכל התלמוד912.
13.5
ויש סוברים שלא אמרו כן אלא במחלוקת שביניהם בסדר נזיקין בלבד913, או במסכת בבא בתרא בלבד, שכן אותם שלשה דברים היוצאים [טור שה] מן הכלל שאמרו הם במסכת בבא בתרא914.
13.6
יש מהראשונים שכתבו שאפילו אם לא נאמר הכלל של הלכה כרבה בכל מקום אלא בבבא בתרא, הרי זה כשיש איזו ראיה לאחד מהם,
אבל כשאין שום ראיה לאחד מהם מסתמא הלכה כרבה915.
13.7
יש מי שאומר שלא אמרו הלכה כרבה אלא בדינים ולא באיסורים916,
אבל רוב הראשונים אינם מחלקים בדבר917.
13.8
יש סוברים שלא אמרו הלכה כרבה אלא כשחולקים בסברות עצמם,
לפי שרב יוסף היה סיני ובקי ורבה עוקר הרים ובעל סברא918,
וסברתו של רבה עדיפה,
אבל במקום שהם חלוקים בשמועה ששמעו, אין הכלל הזה919, ואפשר שהלכה כרב יוסף920,
13.8.1
ויש מסבירים שהלכה כרב יוסף כשחולקים בשמועות לפי שהיה בקי בשמועות יותר מרבה921.
13.9
ויש חולקים וסוברים שלעולם הלכה כרבה922.
13.10
כתבו ראשונים שלפעמים הלכה כרב יוסף, שאין בו כלל שאין בו חוץ923.
13.11
יש מן הראשונים שכתבו שאם במקצת ההלכה פסקו כרבה ובמקצתה כרב יוסף, אין זה סותר להכלל שהלכה כרבה924.
13.12
היו גם שאר אמוראים חולקים על רבה, אין כלל זה אמור925.
13.13
בדבר שאינו נוהג בזמן הזה, כדיני קדשים, אין הכלל הזה926.
14.
ולגבי המחלוקת השלישית בסוגייתנו - בין אביי ורב יוסף - הרי שההלכה שנקבעה במפורש כרב יוסף מתאימה רק לפי מי שסובר שכעיקרון הלכה כאביי נגד רב יוסף.
15.
ראה על כך מחלוקת להלן:
גופי הלכות פרק ה - כללי אות ה' כלל קצב
רב יוסף ואביי ["רב יוסף ואביי"] הלכה כמי.
דע שהוא מחלוקת, כתב הרא"ש ז"ל ריש עירובין [פ"א ס"ד] בשם רי"ף וראבי"ה ז"ל דהלכה כרב יוסף דרביה הוה.
ורבינו מאיר ז"ל הביא ראיה דהלכה כאביי לגבי רב יוסף, מדאיצטריך למפסק [ב"ב קיד:, קמג:] במחצה כרב יוסף, ובמחצה ליכא מאן דפליג עליה אלא אביי,
מכלל דבשאר דוכתי לית הלכתא כרב יוסף לגבי אביי, עכ"ל.
הוא מוכיח שמההכרעה בסוגייתנו "והלכתא כרב יוסף" נגד אביי משמע שבדרך כלל הלכה כאביי נגד רב יוסף [אולי בגלל שהלכה כבתראי אפילו כשמדובר בתלמיד נגד רבו].
15.1
ודע שאפשר דהתוס' ז"ל בהאי כללא סברי כרי"ף וראבי"ה ז"ל, שהרי כתבו בפרק מי שמת [ב"ב קיד:] ד"ה והלכתא כרב יוסף וז"ל ואע"ג דבמחצה ליכא מאן דפליג ארב יוסף, הוצרך לפסוק כמותו משום דאביי מקשה עלה, ולא כתבו פליג כמו שכתב רבינו מאיר ז"ל.
יש מי שסובר שאין הכרח להוכחה [לעיל] מסוגייתנו כי בסוגייתנו לא מדובר במחלוקת ישירה בין אביי ורב יוסף, אלא בקושיה שמקשה אביי על רב יוסף.
15.2
תוספות מסכת מנחות דף לב עמוד א
מנעל לכתחילה איכא בינייהו - אע"ג דקי"ל (בבא בתרא דף קיד:) רבה ורב יוסף הלכה כרבה בר משדה ענין ומחצה ולרבה אין חולצין במנעל לכתחילה עכשיו נוהגין לחלוץ במנעל לפי שאין אנו בקיאין בסנדל
אי נמי במילתא דקאמרי משמיה דאחריני אפשר דהלכה כרב יוסף, מ"ר.
כבסעיף 13.8 לעיל
16.
תוספות מסכת בבא בתרא דף קיד עמוד ב
סוגייתנו - בבא בתרא דף קיד:
והלכתא כוותיה דרב יוסף בשדה ענין ומחצה - אף על גב דבמחצה ליכא מאן דפליג עליה דרב יוסף מ"מ הוצרך לפסוק הלכה כמותו משום דאביי מקשי עלה ואף על גב דשני ליה רב יוסף שפיר סלקא דעתך משום דרב יוסף אעיקר תלמודיה ולא הוי שינוי דידיה עיקר קמ"ל
ראה לעיל סעיף 15.1
16.1
ומכאן אין להוכיח דהלכתא כרבה לגבי רב יוסף בכולי גמרא שהרי כאן פוסק אפילו בדבר דלא חלק עליה רבה דמסתברא דלא אתי למימר אין הלכה כמותו בכל מה שדבר בגמ' אלא במכילתין דהנך ג' איתנהו במכילתין
כלעיל בסעיף 13.5
16.2
אבל יש ראיה מפרק מי שאחזו (גיטין דף עד:) דקאמר והא קי"ל הלכתא כרבה ובהא אין הלכה כרשב"ג
ומדלא קאמר והא קי"ל בהאי הלכתא כרבה כדקאמר גבי רבן שמעון בן גמליאל משמע דבכולי גמרא הלכתא כרבה
חולק על סעיף 16.1
16.3
ובההיא דריש הכונס (ב"ק דף נו: ושם) דפליגי רבה ורב יוסף בשומר אבידה אומר ר"י דהלכה כרבה דהוי שומר חנם ולא כמו שפוסקין כרב יוסף ושם (ד"ה בההיא) פירשנו.
