רוב בנים דומין לאחי האם
בבא בתרא קי ע"א
"אמר רבא: הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה, שנאמר: (שמות ו, כג) וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן [לוֹ לְאִשָּׁה], ממשמע שנאמר בת עמינדב, איני יודע שאחות נחשון היא? מה תלמוד לומר אחות נחשון? מכאן, שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה (רשב"ם: שיבדוק באחיה - שהבנים דומין לאחי האם כדלקמן). תנא: רוב בנים דומין לאחי האם".
כתוב בבראשית כח, ה: וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. ותמה על כך רש"י: "אם יעקב ועשו - איני יודע מה מלמדנו".
עוד קשה, הכיצד נשא יצחק עצמו את רבקה למרות אחיה לבן הארמי הרמאי והחמדן, למה לא נשמר ממנו, כמו שנשמר מבנות חת?
אלא שאמרו "רוב בנים דומין לאחי האם", ואילו המיעוט אינם דומין. ולרבקה שני בנים היו. עשו הוא הנקרא רוב, עליו כתוב: (בראשית כה, כג) וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר; (בראשית לג, ט) יֶשׁ לִי רָב; (בראשית כז, טו) עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל. ואמנם דומה היה ללבן ברשעותו וברמאותו את אביו. ומשום כך נצרך גם יעקב לרמות את אביו להפר את עצתו, ככתוב (שמואל ב' כב, כז) עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל. ויעקב נחשב למיעוט, ככתוב: (בראשית כה, כג) וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר; (בראשית כז, טו) יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן; (בראשית לב, יא) קָטֹנְתִּי. ולמרות היות אמו אחות לבן, היה הוא שונה ממנו בתכלית.
ובכך מבוארת תוספת המילים שבפסוק: וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. שלח יצחק את יעקב לישא מבנות לבן אחי רבקה, ורמז לו לבל ירתע אף שנושא בת עם הארץ, ואינו דבק בטובים (כדלעיל בדף קט ע"ב). שכן גם רבקה אחות לבן הלא היא אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. אמנם ממנה יצא עשו, אך ממנה יצא גם יעקב, שאין ליבה בלא קליפה, ולא סולת בלא פסולת.
