גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף ס"ב, מדור "עלי הדף"
מסכת בבא בתרא
דף ק ע"ב

באיזה קנין קנה אברהם אבינו את הארץ?

בספרו 'פרשת דרכים' כותב בעל ה'משנה למלך' (דרך הקודש דרוש ט): "בהנחל עליון ארץ זבת חלב ודבש, צבי היא לכל הארצות, מוחזקת היא בידינו מימי קדם, שמשעה שאמר ה' לאברהם לזרעך נתתי את הארץ זכה בה אברהם", ונקנה לו הארץ "בקנינים שבין אדם לחבירו... ונעשית שלו", והוכחתו היא מסוגייתנו (ק ע"ב): "... דתניא, הלך בה לארכה ולרחבה קנה מקום הילוכו, דברי רבי אליעזר, וחכמים אומרים אין הילוך מועיל כלום עד שיחזיק. אמר רבי אלעזר, מאי טעמא דרבי אליעזר, דכתיב (בראשית יג, יז) 'קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה', ורבנן, התם משום חביבותא דאברהם הוא דקאמר ליה הכי, כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו". מכאן "שהוצרך ה' להקנות הארץ לאברהם בקניינים דנהיגי בין אדם לחבירו, וכיון שקנאה בחזקה זו, זכה בה אברהם ונעשית שלו".

גם בדעתם של החכמים - שאמרו "התם משום חביבותא דאברהם הוא דקאמר ליה הכי" - כתב הריטב"א שהיה קנין גמור, וכלשונו: "פירוש, להודיעו המתנה שניתן לו (כלומר, לכן צוה לו הקב"ה ללכת לארכה ולרחבה, שידע המתנה שניתנה לו)... אבל אברהם אע"ה לא קנאה בהילוך אלא בדיבור, דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט, ועוד, דהא כתיב 'ויט שם אהלה', והחזיק בה בישיבה, וקיי"ל (קידושין כז.) 'מכר לו עשר שדות בעשר מדינות, כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולם'".

חידוש גדול בקנינו של אברהם אבינו בארץ ישראל מצינו בדברי ה'אור החיים' הק' על הפסוק (לך שם, טו): "כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם", וזל"ק: "הנה ידוע כי שיעור חוש הראות הוא מוגבל באדם את אשר ישיג לאור השמש, וכאן עשה לו ה' נס שנתקרבו קצות הארץ וראה הכל ובאמצעות הדבר החזיק בכל הארץ, כי אין לך חזקה גדולה מזו שיעתק צור ממקומו להתקרב לפני אדוני הארץ (ראה עוד מש"כ בדברים לד, א), ולא ירחיק דעתך דבר זה, כי מצינו שקפצה הארץ לעבדו (-אליעזר. ראה ב"ר נט, יא) וגם נקפלה תחת בניו". הרי שמציאות ראיית אברהם אבינו את כל הארץ היתה מעשה קנין של חזקה.

ובהמשך כתב האוה"ח הק', כי לאמיתו של דבר גם לרבי אליעזר הועיל קנין זה של תלישת הארץ לעיניו של אברהם אבינו, וזלש"ק: "קום התהלך בארץ וגו', בפרק המוכר את הפירות, וז"ל 'תניא הלך בה לארכה ולרחבה קנה בה מקום הלוכו דברי ר' אליעזר, וחכמים אומרים לא קנה עד שיחזיק, מאי טעמא דר"א דכתיב קום התהלך וגו' לארכה וגו', ורבנן התם משום חביבותא דאברהם קאמר ליה הכי וכו', כדי שיהא נוח ליכבש לפני בניו', ע"כ. הנה לסברת רבי אליעזר, הגם שהחזיק בתלישת הארץ וסמיכתה לפניו, כמו שפירשנו... אע"פ כן ממה שאמר הכתוב 'קום התהלך בארץ וגו', ללמד תורה בא שהליכה הוה חזקה, ולסברת חכמים 'דמשום חביבותא קאמר ליה הכי וכו'', חזקת הארץ לזכות אברהם זכה מדין הכתוב למעלה, ואין למידין מכתוב זה כי חביבותא דאברהם יכוין", והיינו, כי גם לרבי אליעזר קנה אברהם אבינו בארץ ישראל במה שהחזיק 'בתלישת הארץ וסמיכתה לפניו', אלא, שמה שאמר לו הקב"ה: "קום והתהלך בארץ", בא ללמדנו שגם הליכה נחשבת כחזקה, ונחשבת קנין מעלייתא, והגם שלא הוצרך לכך, ואילו לחכמים אמר לו הקב"ה רק מחמת 'חביבותא דאברהם', ולא כהוראה על מעשה הקנין.

לאור דבריו יש ליישב הערת ה'פנים יפות' בענין זה, כי "לא מצינו באברהם שהלך לארכה ולרחבה", ואם כן בסופו של דבר היאך קנה את הארץ. אמנם לאמיתו של דבר לא הוצרך לקנין הליכה, כי החזיק בארץ על ידי קנין חזקה, וכדברי האוה"ח הק' הנזכרים.

בהקדמה לזה ניתן להוסיף תוספת ביאור לדברי הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל אב"ד לבוב בספרו 'שואל ומשיב' (מהדו"ג ח"א סי' ר), שהעיר דלפי סוגייתנו שקנה אברהם אבינו את הארץ בקנין גמור, אם כן למה הוצרך לתת כסף מלא לעפרון לאחוזת קבר, וכן יש להוסיף בתמיהא במה שמצינו (קידושין ד:) שלמדים קנין כסף באשה מקנין כסף בשדה עפרון, והלא אברהם אבינו קנה את הארץ זה מכבר, ואם כן לא היה בזה קנין כסף כלל [וכן תמה שם כלפי יעקב אבינו, במה שנאמר (בראשית לג, יט): "ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה", והלא כבר זכה בירושת הארץ. וכתב בזה שני תירוצים: אחד, אברהם אבינו עשה אז קנין שיועיל רק לאחר זמן - כשיכנסו בני ישראל לארץ ויורישו את הז' עממים, וכענין אמרם ז"ל (כתובות פב.) משוך וקני מעכשיו ולאחר ל' יום שקנה, וכמו כן זכה בה אברהם מעכשיו ולזרעו כשיכנסו בה (ראה 'יפה תואר' ב"ר מא, י; 'פרשת דרכים' שם; 'בית מאיר' על הש"ס בסוף הספר ד"ה בפרשת חיי שרה ועוד), ורק לאחר שבאו אבותינו לארץ זכו בהם למפרע מימות אברהם אבינו, ואברהם אבינו כשקנה אחוזת קבר, וכן יעקב אבינו כשקנה קרקע מיד בני חמור, עשה מעשה הקנין כבר על אותה השעה.

עוד כתב ליישב: "ואף אם נימא דאברהם קנה תיכף הארץ, משעה שאמר לו 'קום התהלך בה לארכה ולרחבה'... מכל מקום אז שלא נתפרסם בין האומות אמונה אלקית השלטת בארץ, היה נראה לעיני העמים כגוזל, וממדת טובו של אברהם אבינו וממוסרו הטוב הנוהג בחסדו עם כל איש היה שיקנה בכסף מלא שלא יהיה נראה כגוזל, וגם היה מתיירא שלא ישחית עפרון השדה וישליך המת ע"פ חוצות, ומי יהי' יודע זאת...".

ועל פי היסוד שייסד האוה"ח הק' יובנו דברים אלו בתוספת ביאור, שהרי לאמיתו של דבר גם מעשה של הילוך לא עשה, וקנינו היה במה שקיפל הקב"ה את כל הארץ מתחתיו, ומעשה זה לא ראו ולא הרגישו האומות, ושפיר לא ידעו מקנינו של אברהם אבינו בארץ ישראל, והיה מקום לחשוש שלא יתן לו עפרון אחוזת קבר ללא כסף מלא שנתן לו (וע"ע מש"כ בזה בגל' תרצו).