הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ולטעמיך
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא קו ע"א
גמ'. איתמר, רב הונא אמר: שתות כפחות משתות;
רב יהודה אמר: שתות כיותר משתות.
רב הונא אמר שתות כפחות משתות, הכי קאמר: פחות משתות ושתות בכלל - הגיעו, יותר משתות - ינכה.
רב יהודה אמר שתות כיותר משתות, הכי קאמר: פחות משתות - הגיעו,
עד שתות ושתות בכלל - ינכה. מיתיבי:
בסימניו ובמצריו, פיחת שתות או הותיר שתות - הרי הוא כשום הדיינין הגיעו;
והא שום הדיינין דשתות כיותר משתות הוא!
אמר לך רב הונא: ולטעמיך, הגיעו קא תני!
אלא, כשום הדיינין ולא כשום הדיינין,
כשום הדיינין - לשתות,
ולא כשום הדיינין - דאילו התם בטל מקח, ואילו הכא הגיעו.
נעסוק רק במשמעות הביטוי "ולטעמיך":
1.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קו עמוד א:
אמר לך רב הונא ולטעמיך הגיעו קתני - דמשמע דהוי כפחות משתות
ואדמקשית לי מרישא תקשי לך מסיפא
רב הונא טוען שגם אם יש קושיה עליו מהרישא הרי שיש קושיה גם על רב יהודה מהסיפא.
1.1
כלומר, ה"לטעמיך" בא לומר שעל כל שיטה יש קושיה מקטע אחר במשנה. למעשה יוצא שמדובר ב"סתירה" במשנה עצמה.
2.
ויש יישוב לכל אחת מהשיטות:
אלא ודאי ה"ק פיחת שתות או הותיר שתות הגיעו כשום הדיינין דאמרי' נמי הגיעו ורשב"ג הוא דפליג בכתובות ואמר א"כ מה כח ב"ד יפה ולכך הוי מכרן קיים
והגיעו דקתני הכא אתרוייהו קאי דהוי שתות דידהו כפחות משתות
וקשיא לרב יהודה
ואמר לך רב יהודה לדידי נמי ל"ק דאיכא לתרוצי כשום הדיינין ולא כשום הדיינין כו' דהאי דקתני הגיעו לאו משום דשתות הוי מחילה כפחות משתות ולעולם שתות כיתר משתות ויחזיר והאי דקא מדמי ליה לשום הדיינין ה"מ בשתות כי היכי דבשום הדיינין לא הוי מחילה ה"נ לא הוי מחילה ולא כשום הדיינין דבשום הדיינין הוי השתות ביטול מקח כדתנן התם מכרן בטל
ואילו הכא הגיעו כלומר אין המקח בטל אלא מקחו קיים ויחזיר כדתנן במתני' עד שתות ינכה ואתא לאשמועינן אף על גב דדמו להדדי דבתרוייהו שתות כיתר משתות אפ"ה התם ביטול מקח ואילו הכא המקח קיים והתם היינו טעמא דכיון דטעו ב"ד חוזרין מכל מה שעשו אבל הכא דתרוייהו חפצים במכר זה למכור וזה ליקח המקח קיים והאונאה יחזיר כן נראה בעיני שיטה זו וכן עיקר
2.1
וממילא:
דליכא הכא תיובתא לא לרב הונא ולא לרב יהודה
וה"נ מסתברא מדתרצינן כשום הדיינין ולא כשום הדיינין כו' ואין כתוב בספרים אלא כשום הדיינין
הלכך ליכא לפרושי דמסקנא דמאן דאמר ולטעמיך הוא כו'
יש לשונות אחרים ואין בהן ממש וזה שלי הוא ועיקר
2.2
(והשתא לא איפשיט לן אי כרב הונא אי כרב יהודה)
אין הכרעה בגמרא במחלוקת בין רב הונא ורב יהודה.
3.
ויש מפרשים אמר לך רב הונא ולטעמיך הא מתרצתא היא משבשתא היא דקתני הגיעו דאי שתות כיתר משתות דמי ינכה איבעי ליה למימר ואמאי קתני הגיעו אלא הכי קתני לה בסימניו ובמצריו הרי זה כשום הדיינין לשתות דלא יהבינן ליה ז' ומחצה לכור ולא כשום הדיינין ממש כלומר ולא לגבי מקח כשום הדיינין הוא דאילו כשום הדיינין שתות בטל מקח ואילו הכא הגיעו דעד שתות ושתות עצמו הגיעו וללשון זה כתוב בספרים אלא כשום הדיינין ולא כשום כו'.
פירוש "ולטעמיך" - גם לפי המקשן יש לומר שהברייתא "משובשת", ויש לפרש את המשנה באופן אחר.
3.1
הערה: לא לגמרי ברור לי מה ההבדל בין פירוש זה לפירוש הקודם בסעיפים 1.1+2
4.
גופי הלכות פרק ו - כללי אות ו' כלל רז ד"ה וליטעמיך. כתבתי:
וליטעמיך. כתבתי בהליכות אלי [כלל שמ] שיש שלשה פירושים בו,
ואחד מהם בבתראה [ב"ב קו.] וליטעמיך הגיעו קתני, אדמקשת לי מרישא סייעני מסיפא,
כלעיל ברשב"ם בסעיף 1.1.
ובזה ניישב מה שכתבו התוס' ריש פרק הבונה [שבת קב:] ד"ה וליטעמיך אימא סיפא, שכתבו דלא גרסינן דברי רבי יוסי, דהא רבנן פליגי עליה. ובזה שכתבנו אפשר דגרסינן, והכי פריך וליטעמיך אדמקשה לי מרישא סייעני מסיפא ואנא דאמרי כרבי יוסי, ואף על גב דרבנן פליגי עליה, הרי כתבו התוס' סוף תעניות [כח. ד"ה אי ר"מ] הלכה כרבי יוסי אפילו מחבריו דנימוקו עמו.
5.
של"ה - כללי התלמוד (י) כלל למד:
ריא. וליטעמיך. זה רגיל בתלמוד בכמה מקומות. וזה לשון מהר"ר יוסף קארו (בכללי הגמרא הנוספים, בסוף הליכות עולם, אות תכ"ג): כתב הר"ר יצחק קנפאנטו"ן ז"ל בדרכי התלמוד אשר לו (דרכי הגמרא דפוס פ"ת תשט"ו פרק ב אות ח; פרק ו אות ג),
שהחילוק שבין קושיית 'וליטעמיך' לקושיית 'ולדידך מי ניחא',
שכשהקושיא עצמה שהקשה לו קשה גם למקשה, אומר: ולדידך מי ניחא,
הביטוי "ולדידך מי ניחא" מתכוון לאותה קושיה על שתי הדעות.
5.1
אבל כשאין קשה לו אותה קושיא עצמה אלא אחרת, אומר וליטעמיך.
והוא דקדוק נאה.
הוא מסביר ש"לטעמיך" פירושו שיש קושיה על דעה אחת וקושיה אחרת כלפי הדעה השניה.
וכן יש ללמוד ממה שפירש (רש"י) [רשב"ם] ז"ל בפרק בית כור (בבא בתרא דף ק"ו (א), גבי אמר לך רב הונא וליטעמיך הגיעו קתני,
אדמקשת לי(ה) מרישא תקשי לך מסיפא...
כלעיל בסעיף 1.1
6.
ואולי יש לומר שלביטוי "ולטעמיך" יש משמעות הלכתית - שהלכה כאותו חכם שאומר "ולטעמיך" - ואת המונח הזה שיבץ עורך הגמרא.
