זרימת החיים / רפי זברגר

בבא בתרא קב ע"א
 

הקדמה

בסוף הדף הקודם ציטטה הגמרא משנה ממסכת נזיר (ס''ד, ב'). המשנה עוסקת בדיני הרמת מתים ממקומם. העיקרון הוא שאם מדובר ב''שכונת קברים'' אין היתר לקחת את המת ממקומו, אך אם מדובר במת בודד, יש להניח כי הניחוהו שם באופן זמני, ולכן מותר לקחתו משם.
 

הנושא

המוצא מת מושכב כדרכו נוטלו ואת תפוסתו, שנים נוטלן ואת תפוסתן.
אם מצא מת או שניים, מותר לקחת את המת, אך יש לקחת עם המת גם חלק מהקרקע [תפוסה, בלשון הגמרא]. הברייתא ממשיכה:
מצא שלשה אם יש ביניהן מארבע עד שמונה הרי זו "שכונת קברות".
אם מצא שלושה קברים, שהמרחק ביניהם הוא בין ארבע לשמונה אמות, הרי זה מוגדר כ"שכונה" ואז אין היתר לקחת את המתים. המשנה ממשיכה ומחייבת את המוצא שכונת קברות:
ובודק ממנו ולהלן עשרים אמה. מצא אחד בסוף עשרים אמה - בודק ממנו ולהלן עשרים אמה, שרגלים לדבר שאילו מתחלה מצאו נוטלו ואת תפוסתו.
אם מצא קבר, אפילו בודד, במרחק עשרים אמה משכונת הקברים אותם מצא, אנו מגדירים זאת כשכונה נוספת, שהרי אנו יודעים שהיו עושם מספר שכונות קבורה יחדיו. כל זאת, למרות שאם היה מוצא מלכתחילה את הקבר הבודד, היה מותר לקחתו, אבל מכיוון ש"רגליים לדבר", וכבר מצאנו שכונת קברים אחת, אנו ''חוששים'' לעוד שכונות קבורה.
הגמרא מתלבטת כמו איזו שיטה נוקטת הברייתא, כאשר ציינה ארבע על שמונה? לכאורה, לא כדעת חכמים אשר הגדירו מערה במשנה בגודל ארבע על שש אמות, ולא כדעת רבי שמעון בן גמליאל, אשר הגדיר מערת קבורה בגודל של שש על שמונה אמות. עונה הגמרא שזה אמנם רבי שמעון בן גמליאל, אך לשיטת הברייתא הבאה:
מצאן רצופין ואין ביניהן מד' אמות עד ח' - יש להן תפוסה ואין להן שכונת קברות, רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון רואין את האמצעיים כאילו אינן והשאר מצטרפין.
רבי שמעון בן יהודה סובר בשיטת רבי שמעון בן גמליאל, כי מערה בגודל ארבע עד שמונה אמות, מתעלמים מהאמצעיים [רואים אותם כאילו אינם!], ולכן שאר הקברים מצטרפים להיות ''שכונת קבורה''. 
 

מהו המסר?

למדנו היום בשיטת רבי שמעון בן יהודה [לפי רשב''ג] כי יש מקרים בהם אנו מתעלמים מעובדה קיימת, ו''מפרשים'' את המצב, כאילו הניחו את הקברים האמצעיים באופן זמני.
כשם שמתעלמים מעובדה קיימת, כך לפעמים ניתן להתעלם מאמירות של אנשים מסוימים, למרות שאמירות אלו ''אינן מוצאות חן בעינינו''. באידיש יש משפט ''אז אות ער גזוגט'', אשר משמעותו בתרגום חופשי: ''אז הוא אמר''.
לא לכל אמירה יש להתייחס, לא כל דבר צריך לקחת ללב, ואפשר לפעמים להתעלם מדברים הנאמרים.
ניתן ''להשתמש'' בכך בוויכוחים בין אנשים שלפעמים הטונים עולים בגלל אמירה זו או אחרת של אחד מהניצים. השני לקח קשה מאוד את האמירה, ו''לא מוכן לוותר ולסלוח'' וכדו'. אפשר ורצוי להתעלם מאמירות מסוימות!
הדבר גם נכון ''בהתנהלות תוך ביתית''. לפעמים יש מריבה בין בני הזוג, או בין הורה לילד, על אמירה מסוימת שנאמרה לפני חודשים רבים. מזמן כבר שכחו על מה ולמה נאמרה, אך היא מהדהדת באוזניו כאילו לפני שעה קלה נאמרה. גם פה נציע ונאמר ''ראו את האמירה כאילו לא נאמרה'' ו''תמשיכו לזרום הלאה''. לא להיתקע במקום אחד יותר מידי זמן.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]