הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מעשה לסתור

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קה ע"א

גמ'. אמר רבי אבא בר ממל אמר רב: חולקין עליו חביריו על בן ננס.
מאי קא משמע לן? תנינא: מעשה בציפורי, באחד ששכר מרחץ מחבירו בשנים עשר זהובים לשנה דינר זהב לחדש,
ובא מעשה לפני רבן שמעון בן גמליאל ולפני רבי יוסי, ואמרו: יחלוקו את חדש העיבור!
אי מהתם, הוה אמינא: התם הוא דאיכא למימר מיהדר קא הדר ביה,
ואיכא למימר פרושי קא מפרש,
אבל הכא דודאי קא הדר ביה - אימא לא, קא משמע לן.
אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי בן ננס, אבל חכמים אומרים: הלך אחר פחות שבלשונות.

הגמרא מצטטת חלק ממשנה במסכת בבא מציעא דף קב
ראה מה שכתבנו שם:
בגמרא:

תנו רבנן: המשכיר בית לחבירו - על השוכר לעשות לו מזוזה,
וכשהוא יוצא - לא יטלנה בידו ויוצא.
ומנכרי - נוטלה בידו ויוצא.
ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא, וקבר אשתו ושני בניו. -
מעשה לסתור? אמר רב ששת: ארישא...
משנה. המשכיר בית לחבירו לשנה,
נתעברה השנה - נתעברה לשוכר.
השכיר לו לחדשים, נתעברה השנה - נתעברה למשכיר.
מעשה בציפורי באחד ששכר מרחץ מחבירו בשנים עשר זהב לשנה, מדינר זהב לחדש,
ובא מעשה לפני רבן שמעון בן גמליאל ולפני רבי יוסי, ואמרו: יחלוקו את חדש העיבור.
גמרא. מעשה לסתור? -
חסורי מחסרא והכי קתני: ואם אמר לו: בשנים עשר זהובים לשנה מדינר זהב לחדש - יחלוקו.
ומעשה נמי בציפורי, באחד ששכר מרחץ מחבירו בשנים עשר זהובים לשנה מדינר זהב לחדש, ובא מעשה לפני רבן שמעון בן גמליאל ולפני רבי יוסי, ואמרו: יחלוקו את חדש העיבור.

1.
בסוגייתנו מובא הביטוי "מעשה ב..." פעמיים ובשתי משניות שונות.

2.
הנחת הגמרא היא, שמשמעות הביטוי "מעשה ב..." שמובא במשנה הוא הבאת סיוע לדין שנאמר לפניו.

2.1
וזאת שאלה בפני עצמה, מדוע צריך להביא סיוע לדין האמור במשנה ממעשה שהתבצע!

3.
במשנה הראשונה התשובה היא "ארישא", כלומר, ה"מעשה ב.." בסיפא של המשנה לא מתייחס לסיפא של המשנה, אלא הוא מתייחס לרישא של המשנה, ולזה יש סיוע מה"מעשה ב...".

4.
במשנה השניה התשובה היא "חיסורי מחסרא והכי קתני", שהגמרא משבצת משפט בין שני חלקי המשנה, ולזה יש סיוע מה"מעשה ב...".

5.
בכל הש"ס התשובה על השאלה "מעשה לסתור" - 19 מופעים - היא על ידי "תיקון" והשלמת נוסח המשנה בניסוח של "חיסורי מחסרא..." - כלעיל בסעיף 4.

6.
הערה 1:
במקום אחד בש"ס מובא הביטוי "מעשה לסתור" על ברייתא, ושם התשובה איננה על ידי "חיסורי מחסרא".

7.
הערה 2:
ברוב הפעמים בש"ס שאלת הגמרא "מעשה לסתור" מובאת מייד בתחילת הסוגיה אחרי ציטוט המשנה עצמה.

8.
בסוגייתנו - במקרה הראשון - תשובת הגמרא על "מעשה לסתור" היא "חריגה", היא לא על ידי קביעת חיסורי מחסרא" אלא הרבה יותר פשוט, ש"המעשה ב..." מוסב על הרישא של המשנה ולא על הסיפא.