הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רשב"י ורבי שמעון בן יהודה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קב ע"א

לעולם ר' שמעון היא, והאי תנא הוא; דתניא: מצאן רצופין ואין ביניהן מד' אמות עד ח' - יש להן תפוסה ואין להן שכונת קברות;
רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון: רואין את האמצעיים כאילו אינן, והשאר מצטרפין מד' אמות ועד ח'. 

1.
לפי שלב זה בגמרא:
דעת המשנה שהובאה בדף הקודם בגמרא היא כדעת תנא קמא בברייתא וכרבי שמעון במשנתנו.

2.
זאת אומרת, שרבי שמעון בברייתא חולקת על רבי שמעון במשנתנו.

3.
אלא בהכרח שמדובר על שתי מסורות מה אמר רבי שמעון עצמו.

4.
המסקנה הנ"ל מתאימה לעובדה שבברייתא מובאת דעת רבי שמעון על ידי תלמידו - רבי שמעון בן יהודה.

5.
וכן:
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קב עמוד א

לעולם ר"ש היא - דאמר אורך מערה ח' והאי דאמר רחבה ד' תרי תנאי אליבא דר"ש והאי תנא דהך ברייתא אליבא דר"ש.

5.1
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קב עמוד א

משום ר"ש כו' - ר"ש סתם היינו ר' שמעון בן יוחי.

מדוע הוא צריך להדגיש זאת, הרי הדבר כבר ידוע. לא יתכן שעד סוגייתנו לא ידענו ש"רבי שמעון" הוא רשב"י!

5.2
אלא בגלל שבסוגייתנו מוזכר התנא רבי שמעון בן יהודה [הערה: לפעמים יש לפתוח את ראשי התיבות "רשב"י" ל"רבי שמעון בן יהודה" ולא ל"רבי שמעון בן יוחאי"].
ושלא נחשוב שכמו שמוזכר בברייתא תנא בשם "רבי שמעון בן יהודה" כך יתכן שרבי שמעון - שרבי שמעון בן יהודה אמר משמו - אולי הוא רבי שמעון אחר ושלא מדובר ברשב"י.