הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
בבא בתרא פט ע"א
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף פט עמוד א:
"ת"ר: (לא) יהיה לך - מלמד שמעמידין אגרדמין למדות, ואין מעמידין אגרדמין לשערים. דבי נשיאה אוקימו אגרדמין בין למדות בין לשערים; א"ל שמואל לקרנא, פוק תני להו: מעמידין אגרדמין למדות, ואין מעמידין אגרדמין לשערים. נפק דרש להו: מעמידין אגרדמין בין למדות בין לשערים. א"ל: מה שמך? קרנא, תיפוק ליה קרנא בעיניה. נפקא ליה קרנא בעיניה. ואיהו כמאן סבר? כי הא דאמר רמי בר חמא א"ר יצחק: מעמידין אגרדמין בין למדות בין לשערים, מפני הרמאין".
הגמרא דנה האם ממנים אחראים רק למידות (שלא ישקרו במידות), או גם לשערים (שלא יפקיעו מחירים). סוגיה מרתקת. לא נכנס לגוף הסוגיה שכנראה מוכרעת מסוגיה נוספת אולם נשים לב להערה חשובה של התלמוד הירושלמי.
תלמוד ירושלמי בבא בתרא ה, ה:
"כתיב [ויקרא יט לו] מאזני צדק אבני צדק מיכן אמרו חכמים כל מצוה שמתן שכרה בצידה אין ב"ד מוזהרין עליה. [דברים כה טו] יהיה לך מנה לך אנגרמוס על כך ותימר הכן?!. א"ר בון בר חייה כיני מתני' כל מצוה שמתן שכרה בצידה אין בית דין נענשין עליה".
אומר הירושלמי שמצד אחד בנושא מאזני צדק מובא שמתן שכרו בצידו אם אדם נזהר בהן (נראה שבפשטות מדובר על הפסוק של מאזני צדק בדברים כה, טו שכן שם כתוב: למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נתן לך). ומצד שני דורשים: יהיה לך שתמנה ממונים על המידות. והרי יש לנו כלל שכל מצווה ששכרה בצידה אין בית הדין מוזהרין עליה. אם אתה ממנה ממונים, הרי שאתה כן מוזהר על כך.
תשובת הירושלמי היא שברור שבית הדין מוזהר על השגחה בנושא משקלות, אבל אין הוא נענש על כך. הרעיון פה לפי הירושלמי שאומרים באופן עקרוני לסוחרים אנו סומכים עליכם, אולם מצד שני לא ייתכן שלא ממש נדאג לצדק החברתי. יש כאן שילוב של נתינת אימון ומצד שני השגחה על האינטרס הציבורי.
