הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
בבא בתרא פ ע"ב
תלמוד בבלי בבא בתרא פ, ב:
"דתנן: כוורת דבורים - ר"א אומר: הרי היא כקרקע, וכותבין עליה פרוזבול, ואינה מקבלת טומאה במקומה, והרודה ממנה בשבת - חייב חטאת; וחכ"א: אין כותבין עליה פרוזבול, ואינה כקרקע, ומקבלת טומאה במקומה, והרודה ממנה בשבת - פטור. א"ר אלעזר: מאי טעמא דרבי אליעזר? דכתיב: ויטבול אותה ביערת הדבש, וכי מה ענין יער אצל דבש? אלא לומר לך: מה יער - התולש ממנו בשבת חייב חטאת, אף דבש - הרודה ממנו בשבת חייב חטאת".
התלמוד הבבלי מעלה מחלוקת תנאים (עם נפקא מינות) כאשר השאלה העומדת בבסיס העניין היא האם כוורת נחשבת מחוברת לקרקע – דעת ר' אליעזר או שאינה נחשבת מחוברת לקרקע – חכמים.
תלמוד ירושלמי שביעית י, ג:
"רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש טעמ' דרבי ליעזר ויבא העם אל העיר והנה הלך דבש מה את שמע מינה אמר רבי מנא חורשא מפיק דבש ואילו אמר ויטבול אותה ביערת הדבש יאות רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי שמעון בן לקיש אמר שמעה יתה כן ויטבול אותה ביערת הדבש מה נן קיימין אם במחוברת לקרקע כל עמא מודיי שהיא כקרקע אם בנתונה על גבי שתי יתידות כל עמא מודיי שאינן כקרקע אלא כי נן קיימין במונחת על גבי קרקע".
לדעת הירושלמי כוורת המחוברת לקרקע לדעת כולם היא קרקע. הרעיון כאן הוא שלדעת הירושלמי אנחנו מחברים את הדבש אל התיבה. יש כאן התייחסות חזקה את תהליך הייצור כדבר שמחובר לתיבה ולא רק אל התוצר. לדעת הירושלמי עולם הטבע הוא עולם הרבה יותר עשיר.
